לקראת דיון בעתירת המוקד לפירוק מקטע גדר ההפרדה באיזור קפין שבגדה המערבית המוקד להגנת הפרט
חיפוש
08.02.2022
לקראת דיון בעתירת המוקד לפירוק מקטע גדר ההפרדה באיזור קפין שבגדה המערבית
הדפסה הדפסה
שיתוף

ביום 3.6.2020 עתר המוקד להגנת הפרט באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד והייא אבו ורדה בשמם של שבעה חקלאים פלסטינים מהכפרים קפין, נזלת עיסא ועכאבה שבצפון-מערב הגדה המערבית, בדרישה לפרק מקטע של גדר ההפרדה שאורכו כ-6 קילומטרים; אדמותיהם החקלאיות של שבעת העותרים לכודות בינו לבין הקו הירוק, כחלק ממה שהצבא מכנה "מרחב התפר". העתירה מפרטת כיצד, בניגוד להתחייבות המדינה בפני בג"ץ, עצם קיומה של הגדר ואופן התנהלותו של הצבא בהפעלת משטר ההיתרים ב"מרחב התפר", גורמים לפגיעה הולכת וגוברת באורח חייהם ובפרנסתם של תושבי הכפרים שנותקו מאדמותיהם. הפגיעה נגרמת בשלל אופנים, ביניהם, באמצעות הצמצום במתן היתרי כניסה לחקלאים ובני משפחותיהם, האיסור על הכנסת ציוד חקלאי, האיסור על שימוש בקרקע לצורך מרעה, הגבלת שעות הפתיחה של השערים שבגדר ההפרדה, הסחבת בטיפול בבקשות להיתרים ובעררים על החלטות סירוב ועוד. כתוצאה משולבת מכל אלה, טען המוקד, מטעים במרחב התייבשו, אדמות מעובדות הפכו לאדמות בור, תנובת עצי הפרי שנותרו צנחה, חקלאים רבים התייאשו ואינם מנסים עוד להגיע לאדמותיהם, והכנסותיהם מחקלאות של אחרים צנחו בעשרות אחוזים.

בתגובתה המקדמית לעתירה מיום 18.12.2020, טענה המדינה שיש למחוק את העתירה בשל הגשתה ב"שיהוי כבד" וכן לגופו של עניין, משום שההסדר הקיים הינו מידתי ואינו מצדיק הסטה של תוואי הגדר "על כל המשתמע מכך מבחינת עלויות ופגיעה נוספת במקרקעין נוספים...".

בתשובתו מיום 29.9.2021, שב והבהיר המוקד כי מאז שנת 2014, לצד ההחמרה בנהלים, הלכו ונוספו חסמים בירוקרטיים, אשר בשילוב עם היישום השרירותי בשטח, מביא לכך שמשטר ההיתרים רחוק מאוד מלהיות נגיש ויעיל. שלל ההיתרים הנדרשים מחקלאי יחיד – היתרים לחקלאי עצמו, למשפחתו, לעובדיו, לציוד חקלאי, לכלי רכב ועוד – שהוזכרו כעניין מובן מאליו בתגובת המדינה, מעידים בבירור על האבסורד שבמצב הקיים, מה גם שהשגת כל אחד מהם כרוכה לא פעם במאבק והליכים ממושכים. לתשובתו צירף המוקד חוות דעת של חגית עופרן, מומחית לפענוח תצלומי אוויר, אשר קבעה בהתבסס על ניתוח תצלומים מהשנים 2002 ו-2020-2019, כי מאז הוקמה הגדר באיזור המדובר, חלקות רבות בהן התקיימו בעבר גידולי שדה, הוסבו לגידול זיתים או נזנחו.

בתגובת המדינה מיום 3.2.2022, טענה המדינה שהפיתרון לכל הבעיות שהועלו בעתירה אינו מצוי בהסטת הגדר אלא "בקיום שיח מתמיד" מול הגורמים האמונים על הגדר – תוך התעלמות מאינספור ההליכים בהם נאלץ המוקד לנקוט מול גורמים אלו במאמציו להשיג היתרים לחקלאים. בתגובתה אף הכירה המדינה בכך שקיימת ירידה שנתית בכמות ההיתרים המונפקים לחקלאי "מרחב התפר", ונימקה זאת, בין היתר, ב"חידודם" של הקריטריונים לקבלת היתר חקלאי בשל "שימוש לרעה", דהינו כניסה לישראל. כמו כן צירפה המדינה שתי חוות דעת, האחת בניסיון לערער על מהימנות חוות הדעת שהגישו העותרים, והאחרת בה נותחו תצלומי אוויר ומסקנתה כי לא ניתן להצביע על צמצום בעיבוד ב"מרחב קפין", אלא על קיום של "עיבוד משמעותי ולאורך זמן".   

ביום 10.2.2022 צפוי להתקיים דיון בעתירה.

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות