בית משפט בביקורת חריפה על המוסד לביטוח לאומי ששלל ללא כל בסיס זכויות סוציאליות ממשפחות פלסטיניות בירושלים המזרחית

בראשית יוני 2021 החל המוקד להגנת הפרט לקבל פניות מפלסטינים תושבי קבע בירושלים המזרחית אשר גילו כי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) שלל לפתע וללא התראה את זכאותם שלהם ושל בני משפחותיהם לביטוח בריאות וזכויות סוציאליות נוספות (דהיינו, שלל את תושבותם לצרכי ביטוח לאומי). שלילת הזכויות הגורפת התבצעה בתגובה למהומות שהתחוללו ברחבי המדינה ובירושלים המזרחית במהלך מאי 2021, ללא כל טעם או בדיקה ענייניים. המל"ל חזר בו משלילת הזכויות ב-9 מ-11 המקרים בטיפולו של המוקד (בשלושה התושבות הושבה בעקבות השגות למל"ל ובשישה בעקבות תביעות דחופות לבית הדין לעבודה, אשר הוגשו כולן באמצעות עו"ד תמיר בלנק; שני המקרים הנותרים עודם מתנהלים). באף מקרה לא סיפק המל"ל הסבר כלשהו להתנהלותו, ורק בעקבות עתירת חופש מידע של המוקד בעניין, הודה המל"ל שבמקרים האמורים הוא הסתמך אך ורק על מידע מהשב"כ, ללא שביצע כל בדיקה עצמאית רלוונטית טרם שלילת התושבות.

בסוף אוגוסט 2022, הגיע לסיומו המוצלח תיק נוסף בו טיפל המוקד במסגרת פרשה זו, תיק שעניינו שלילת תושבותם של זוג הורים ירושלמים וחמשת ילדיהם הקטינים במאי 2021, ללא שקדם לכך כל הליך בירור או שימוע. בפסק הדין מיום 25.8.2022 מתחה שופטת בית הדין האזורי לעבודה ירושלים רחל בר״ג־הירשברג ביקורת נוקבת על התנהלותו של מל"ל, כפי שעשתה בפסק דין קודם באחד ממקרים אלו. השופטת בר"ג-הירשברג סיכמה את המקרה במילים: "פעם נוספת בא לפנינו מקרה בו נשללת תושבות של מבוטחים, על כל המשתמע מכך, [כאשר] פניה ישירה לנתבע נתקלת למצער, ב'גרירת רגלים', ומיד עם הגשת הליך לבית הדין הוא מודיע '... כי החליט להשיב לתובעת, לבן זוגה ולילדיה את התושבות'" (הדגשה במקור). השופטת פירטה את התנהלותו הקלוקלת של מל"ל, לרבות טענתו כי כאשר הוא חוזר בו מהחלטה שקיבל "... אין הוא מחויב להסביר את העדנים [כך במקור] לאותה החלטה" (הדגשה במקור). לשם שלמות הדברים, ציינה השופטת כי בהמשך, בעקבות עתירת חופש המידע שהגיש המוקד בעניין והסכמת הצדדים למסירת מידע מפורט בכל אחד מהמקרים, התברר כי "ביחס לתובעת לא נמצא כל מידע" בידי המל"ל שהיה בו כדי להצדיק את החלטת השלילה. השופטת ציינה כי לדרישת המוקד, המל"ל נאלץ לחדש "רטרואקטיבית ובאופן רציף" את תושבותם של בני המשפחה.

לסיכום, השופטת בר"ג-הירשברג אף חייבה את המל"ל בתשלום הוצאות המוקד "על הצד הגבוה", בסך 15,000 ₪, בשל הנסיבות המיוחדות, לרבות "העובדה שהמוסד לא מילא אחר החלטת בית הדין בכך שסרב לתת כל הסבר לדרך הילוכו. במצב דברים חריג זה נראה שאין מנוס מלהזכיר שהחלטות בית הדין אינן בבחינת המלצה בלתי מחיבת".

המוקד מצטרף לאמירת הסיום בפסק הדין לפיה "יש לקוות ולהניח שהמוסד יפיק מפסיקה זו כמו גם משורת ההליכים הנוספים שמניתי את המסקנות המתחייבות", ומוסיף כי על מל"ל לחדול לחלוטין מלשמש כלי שרת בידי השב"כ ולהימנע משלילה שלא כדין של זכויות, בפרט של תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית, שהינם אוכלוסייה ילידית של העיר.