המוקד לשר הביטחון: גם בנוסח החדש, הנוהל לכניסה ושהייה של זרים בגדה המערבית ישבש את חייהן של עשרות אלפי משפחות ושל החברה הפלסטינית בכללותה; יש להקפיאו עד לתיקונו המהותי

ביום 13.9.2022 שלח המוקד, באמצעות עורך הדין יותם בן הלל, מכתב לשר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) והיועץ המשפטי לגדה המערבית בבקשה לתיקון מהותי של "נוהל כניסה ושהייה של זרים לאזור יהודה ושומרון" ולהקפאת כניסתו לתוקף עד לכך ולפרסומו בשפה הערבית.

המדובר בנוהל חדש בן 60 עמודים אשר פורסם לראשונה בפברואר ובא להחליף את הנוהל הקיים בן 3 העמודים הקרוי "נוהל כניסת זרים לשטחי איו"ש", ותכליתו הסדרת כניסה של זרים לגדה המערבית (למעט במקרה של ביקור בגדה ובישראל במקביל). בעקבות פניית המוקד והשגות נוספות שהתקבלו בעניין, דחה הצבא את כניסתו לתוקף של הנוהל לראשית יולי 2022, לצורך בחינתו מחדש. בהעדר מענה ונוכח כניסתו הקריבה לתוקף של הנוהל, עתר המוקד לבג"ץ ביום 23.6.2022 בדרישה לתקנו מן היסוד. ביום 29.6.2022 מסרה המדינה לבית המשפט כי הוחלט לדחות את כניסתו לתוקף של הנוהל עד ליום 5.9.2022, שכן טרם התקבלו החלטות בהתייחס לכלל ההשגות שהוגשו בעניין. בעקבות זאת, דחה בג"ץ את העתירה על הסף ביום 18.7.2022 בנימוק שמדובר ב"עתירה מוקדמת", שכן הרשות המוסמכת טרם קיבלה החלטה סופית בעניין. ביום 4.9.2022 פירסם המתפ"ש נוסח עדכני של הנוהל שאמור להיכנס לתוקף ביום 20.10.2022, ובו מספר מועט של שינויים מהותיים, בראשם ביטול המכסות שנקבעו בנוסח המקורי של 150 סטודנטים ו-100 מרצים לשנה. ואולם, רוב הפגמים נותרו על כנם, ואף הוחרפו, בהם המניעה על כניסה לשטחים דרך נמל התעופה בן גוריון.

בפנייתו חזר המוקד והבהיר כי הנוהל החדש מחמיר ומגביל ללא כל הצדקה את כניסתם של בעלי דרכונים זרים לשטחים הכבושים ושהייתם הרצופה שם. הנוהל עתיד לפגוע באלפי משפחות בהן אחד מבני הזוג הינו אזרח זר, לפגוע בעבודתם הסדירה של מוסדות אקדמיים וחינוך, ולמנוע מרבים מבעלי הדרכונים הזרים מלעבוד או להתנדב באופן סדיר בשטחים, תוך פגיעה בחברה האזרחית ובכלכלת השטחים. כל זאת, ללא כל בסיס משפטי או נימוק סביר, ובניגוד לחובתה המשפטית של ישראל לפעול לטובת האוכלוסיה המצויה תחת כיבוש.

הפגיעה במשפחות גדתיות בהן אחד מבני הזוג הינו תושב זר:

חלק זה של הנוהל נותר במהותו כשהיה בנוסח הראשון שפורסם בפברואר, על כל פגמיו הרבים, כפי שמפורט במכתב המוקד. על פי הנוהל, אשרות לבני זוג יינתנו לתקופה של שלושה חודשים בלבד, וניתן יהיה להאריכן רק במקרים מיוחדים וגם אז רק בשלושה חודשים נוספים – וזאת לעומת המצב הקיים, בו ניתן להאריך את תוקף האשרה בשנתיים. כל שהייה מעבר לתקופה זו אפשרית רק אם בני הזוג הגישו בקשה להסדרה, ובלבד שהבקשה הועברה על ידי הרשות הפלסטינית לידי ישראל, דבר שאינו מתרחש בפועל. הנוהל אף קובע שאף אם המבקשים עונים על הדרישות להסדרת מעמד בשטחים עובדה זו אינה מטילה חובה לאישור הבקשה הפרטנית" שכן הבקשות ייבחנו בשים לב לשיקולי מדיניות כלליים...". הנוהל למעשה מונע מבני הזוג לקיים רצף מגורים משותף, שכן נקבעה "תקופת צינון" ממושכת של שישה חודשים בטרם יוּתר לבן הזוג הזר להגיש בקשת כניסה חדשה לאחר יציאה מהשטחים. בנוסף, בני זוג זרים אף מנועים מלבקש אשרה כמרצה, סטודנט, מתנדב או מומחה זר שמשכן ארוך יותר, ובפועל הדבר ימנע מהם מלרכוש השכלה או להתפרנס בשטחים, בעודם גרים בביתם עם משפחתם.

פגמי הנוהל בכל הנוגע למתן אשרות ביקור למטרות שונות:

בנוהל המעודכן, קטגוריות הזרים הרשאיות לקבל אשרות ביקור בשטחים נותרו מצומצמות ביותר. ביקור משפחה מוגבל לבני זוג וקרובים מדרגה ראשונה, כך שככל הנראה לא תותר כניסת סבים, נכדים, דודים, חמים, גיסים, ואחיינים, בהם ילידי השטחים וצאצאיהם. על פי הנוהל, אין כניסה לצורך ביקור בשטחים של תיירים, צליינים, חברים או מכרים של תושבי השטחים, עיתונאים זרים המועסקים בכלי תקשורת פלסטינים, אנשים הבאים לבקר לתקופה קצרה בשטחים, לצרכים שונים, לרבות אקדמאים, אומנים, ספורטאים ועוד.  

גם בנוסח המעודכן, הנוהל צפוי להביא לפגיעה קשה בחופש האקדמי של האוניברסיטאות בשטחים, ובמערכת החינוך הפלסטינית בכללה. גם בעניין זה, המתפ"ש נוטל לעצמו סמכויות האמורות להיות נתונות לרשות הפלסטינית, ומונע ממוסדות חינוך לבחור כראות עיניהם את המרצים שילמדו אצלם. על פי הנוהל המעודכן, בין היתר, מרצים וחוקרים נדרשים להיות בני 25 ומעלה ובעלי תואר דוקטור, או "בעלי מומחיות ייחודית בתחום עיסוקם", על פי שיקול דעתו של המתפ"ש.  בתום תקופת האשרה הייעודית שמשכה 27 חודשים, מרצים יהיו חייבים לצאת מהשטחים, ולא יתאפשר להם להגיש בקשה חדשה לאשרה כזו במשך 9 חודשים, והם לא יורשו לשהות בשטחים למעלה מ-5 שנים במצטבר. הגבלות בלתי סבירות חלות גם לגבי כניסת סטודנטים בתחום ההשכלה הגבוהה, לרבות הדרישה לקיום ריאיון מקדים בנציגות ישראלית בארץ המוצא; חיוב יציאה מהשטחים לאחר 27 חודשים בטרם הגשת בקשה לאשרה חדשה ועוד. 

הוראות הנוהל גם מונעות כמעט לחלוטין אפשרות להתנדב בשטחים, בתחום החינוך ובכלל. גם בנוסח המעודכן של הנוהל ישנן הוראות אשר יביאו לפגיעה בכלכלה הפלסטינית, והכבדה על אפשרותם של חברות וארגונים להעסיק כוח אדם זר. זאת ועוד. מבקשי אשרה ייעודית יהיו מחויבים לצרף "שאלון קורות חיים וקשרים מישפחתיים באזור" ומזמיניהם יהיו מחויבים לספק הזמנה רשמית מהרשות הפלסטינית, וזאת ללא כל צורך ענייני.

זאת ועוד. בנוהל קבועים קריטריונים בעייתיים ביותר להארכת תוקף של אשרות. הנוהל בין היתר מסמיך את המתפ"ש לדון במידת "נחיצותו" של מוזמן – דוגמת עובד מומחה, מרצה או סטודנט – אשר הוגשה עבורו בקשה להארכת האשרה על ידי חברה עסקית או מוסד אקדמי, דבר המהווה התערבות שלא כדין בחופש העיסוק ובחופש האקדמי בשטחים. הנוהל אף מתיר לסרב לבקשה להארכת אשרה בטענה של "חשש להשתקעות באזור", דבר המהווה שיקול פסול שכן ישראל אינה רשאית לשקול שיקולים שכאלה ביחס לשטח הכבוש. בנוסף, הנוהל אינו מאפשר מתן אשרה רב פעמית במקרים רבים, בהם רבים מבני הזוג הזרים, קרובי משפחה אחרים של תושבי השטחים, עיתונאים ואחרים, והדבר יחייב אותם לצאת מהשטחים כדאי לבקש להיכנס אליה מחדש. 

בנוסף, הנוהל מסמיך את המתפ"ש לקבוע ערבות כספית גבוהה ובלתי סבירה – עד לגובה של 70,000 ₪ – כתנאי לקבלת אשרה לכניסה לשטחים, אך מבלי שנקבעו לכך כללים ברורים. 

החרגה מפלה מהנוהל:

הנוהל בנוסחו המעודכן עודנו מחריג אזרחי 5 מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, דהינו, ירדן, מצרים, מרוקו, בחריין ודרום סודאן, ומפנה אותם להגיש בקשה על פי נוהל אחר, דרקוני אף יותר, המאפשר ביקורים בגדה רק במקרים "הומניטאריים וחריגים". החרגה זו חלה גם על אלו המחזיקים באזרחות נוספת של מדינה שאינה מוחרגת מהנוהל, דהינו בעלי אזרחות כפולה. בנוסח החדש אף ישנה החמרה נוספת שכן המוחרגים כוללים גם את מי ש"מוצאו" באחת מחמש המדינות הללו. המוחרגים על פי הוראת נוהל זו מנועים למעשה מלהתגורר בגדה לצד בני זוג פלסטינים וילדיהם, וכן מלעבוד, להתנדב, ללמד או ללמוד שם.

נוכח הפגמים הרבים של הנוהל והשלכותיו הקשות, דרש המוקד שהנוהל לא ייכנס לתוקף עד לתיקונו המלא באופן שיכבד את זכויותיה הבסיסיות של האוכלוסיה הפלסטינית.

* במענה המתפ"ש מיום 20.10.2022, נדחו השגותיו של המוקד ודרישתו לדחות את מועד כניסתו לתוקף של הנוהל. במענה נמסר כי הנוהל מסדיר לראשונה באופן ברור ופומבי היבטים שונים של כניסה של זרים לגדה, תוך הרחבת הקטגוריות לכניסתם, ומהווה שיפור במצב. כמו כן, הודגש כי הנוהל מוגדר "כפיילוט לשנתיים", אשר במהלכן ייבחן אופן יישומו, לרבות ביחס להשגות המוקד. כבדרך אגב, צוין בסופו של המענה כי "אין למפקד הצבאי כל חובה להתיר כניסת זרים לאזור".