המוקד לשרת הפנים, ליועמ"ש ולכנסת: יש לבטל את תיקון החוק המאפשר שלילה של מעמד קבע מתושביה הילידים של ירושלים המזרחית

במרץ 2018 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הכניסה לישראל המסמיך את שר הפנים לשלול מעמד קבע של פלסטינים מירושלים המזרחית בנימוק של הפרת אמונים ובכך להביא לגירושם מעיר הולדתם הכבושה והמסופחת. עד כה, נכון לסוף שנת 2021, שלל משרד הפנים את מעמדם של שישה תושבי קבע מירושלים המזרחית בעילה זו. המוקד עתר לבג"ץ בספטמבר 2019 בדרישה לבטל תיקון זה, אולם נאלץ למשוך את עתירתו מאחר שבית המשפט ביקש להכריע קודם לכן בעניין חוקתיותו של סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות המתיר שלילת אזרחות בשל "הפרת אמונים למדינה". עניין זה נדון במסגרת ערעור בעניין זיוד אותו הגישו האגודה לזכויות האזרח ועדאלה. ביום 21.7.2022 הכריע בית המשפט העליון בעניין, בקובעו כי במישור החוקתי, אין פסול בשלילת אזרחות "ובלבד שהמעמד החלופי שיינתן למי שייוותר חסר כל אזרחות בשל ביטול אזרחותו הישראלית יהיה מעמד קבוע... בין אם מדובר ברישיון לישיבת קבע או רישיון קבוע אחר שייקבע על ידי המחוקק".

משכך, ביום 12.9.2022, בטרם יפנה מחדש לבית המשפט, פנה המוקד להגנת הפרט, באמצעות עורכת הדין עדי לוסטיגמן, לשרת הפנים, לכנסת, וליועצת המשפטית לממשלה בדרישה חוזרת לביטול סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל. המוקד חזר וטען כי מדובר בתיקון בלתי מוסרי ובלתי חוקי, המנוגד לדין הבינלאומי ולמשפט הבינלאומי ההומניטארי. תכליתו של החוק אינה ראויה, הבהיר המוקד, משום שמטרתו אינה שמירה על שלום הציבור או ביטחונו, אלא ענישה נוספת מעבר לדין הפלילי של תושבי קבע פלסטינים המשתייכים לאוכלוסייה הילידית של ירושלים המזרחית – שמעולם לא נדרשה, ואף לא ניתן לכפות עליה, חובת אמונים. 

פגיעתו של החוק הינה בלתי מידתית ואינה הולמת את ערכי מדינת ישראל. מדובר בחוק הפוגע קשות בזכות היסוד לתושבוּת, "המגלמת בתוכה מכלול של זכויות אשר ניתנות למימוש רק עם מעמד קבוע במדינה, וביניהן הזכות לכבוד, לחירות, לחיי משפחה, לבריאות, תעסוקה, חופש תנועה ועוד". המוקד הבהיר כי מעבר מתושבות קבע לתושבות ארעית מהווה פגיעה קשה בעלת השלכות מרחיקות לכת, ובשל כך, בין היתר, התיקון אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המוקד ציין כי בעניין זיוד נקבע כי ביטול אזרחות בגין הפרת אמונים הינו אפשרי מבחינה חוקתית בשל התכלית ההצהרתית והסטטוס המיוחד של האזרחות, וכי תוצאת ביטולה יכולה להיות לכל היותר מתן תושבות קבע. משכך, כתב המוקד, המסקנה המתבקשת היא כי במקרה של תושבי קבע, "ובמיוחד תושבים ילידים, שמעמדם קרוב מאוד למעמד אזרחים", האפשרות לשלילת מעמדם בשל הפרת אמונים הינה בלתי חוקתית בעליל ויש לבטלה.