ביום 15.9.2019
עתר המוקד לבג"ץ בדרישה כי יבוטל
תיקון לחוק הכניסה לישראל, שהתקבל במרץ 2018, המתיר לשר הפנים לבטל מעמד קבע בגין הפרת אמונים למדינה, וכן כי יבוטלו שתי
החלטות השר מאוגוסט 2019, לבטל את מעמדם של שני תושבי ירושלים המזרחית מתוקף תיקון זה.
שתי העתירות הוגשו לאחר ששר הפנים דחה את
טיעוני המוקד נגד הכוונה לשלול את מעמדם של השניים המרצים, כל אחד מהם, עונש מאסר עולם בשל מעורבות בתכנון ובביצוע פיגוע קטלני, האחד בחיפה בשנת 2003 והאחר בירושלים בשנת 2011. עתירות אלה נוספות לשתי עתירות קודמות שהגיש המוקד, שעודן
תלויות ועומדות בבג"ץ, בעניין שלילת מעמד הקבע של שני צעירים תושבי ירושלים המזרחית על רקע מעורבותם בפיגועים.
עתה שב וטען המוקד בעתירותיו לבג"ץ, כי תיקון האמור, שמטרתו המוצהרת הינה הטלת סנקציות על אוכלוסיית ירושלים המזרחית, הינו בלתי מוסרי ומנוגד למשפט הבינלאומי הומניטארי, אשר אינו מאפשר לכפות חובת אמונים על תושבים מוגנים המתגוררים בשטח כבוש. כמו כן טען המוקד, כי מדובר בחוק בלתי חוקתי שאינו עומד בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאחר שאינו הולם את ערכיה של המדינה ולא נועד לתכלית ראויה.
במישור הפרטני טען המוקד, בין היתר, כי מדובר בהחלטה פסולה המחילה על השניים דבר חקיקה למפרע, שכן התיקון לחוק התקבל שנים לאחר האירועים שבגינם החליט שר הפנים לשלול את מעמדם. המוקד אף טען, כי פגיעתו של החוק עולה על הנדרש ואינה מידתית, שכן מדובר באנשים המרצים עונש שהוטל עליהם בהתאם לדין הפלילי, וכי ואין מקום להשית עליהם עונש נוסף בגין אותם מעשים במסגרת הליך מינהלי. המוקד הרחיב לגבי טענתו כי מדובר בהחלטה פסולה בתכלית, בלתי סבירה, הנגועה מיסודה בשיקולים זרים, וזאת בהינתן התנהלותו של השר בעניין – לרבות פרסומים זריזים ואף מקדימים ברשת החברתית ובתקשורת בנוגע למהלכים בתיק. התנהלות זו, טען המוקד, מעידה כי אין המדובר כלל בצעד שטעמו "הפרת אמונים" אלא בניסיון לרצות ציבורים מסוימים, ובפרט משפחות הקורבנות. המוקד הזכיר, כי לקורבנות עבירה ישנה זכות עמידה בהליך הפלילי אך לא בהליך מינהלי, שם מתן משקל לעמדתם מהווה שיקול זר בעליל. המוקד אף טען, כי התנהלותו של השר ברמה הפרוצדורלית נגועה בפגמים מהותיים, לרבות העובדה כי אלמלא דרישת המוקד במסגרת טיעוניו בכתב, לא היה מתקיים כלל שימוע בעל פה לעותרים.
המוקד הבהיר, כי לשני הירושלמים אין כל מעמד אחר ברחבי העולם, וכי מעמדם נתון להם מתוקף השתייכותם ל
אוכלוסייה הילידית של ירושלים המזרחית, שישראל נתנה לה מעמד קבע בעקבות סיפוח מקום מושבה, בידיעה כי מדובר במי שהיו נתיני אויב, ולפיכך לא הותנה מעמדם בחובת נאמנות למדינה. לסיכום ציין המוקד, כי על פי החוק, שר הפנים חייב יהיה לתת לעותרים מעמד ארעי תחת מעמד הקבע שנשלל מהם, שכן לא ניתן להותירם ללא מעמד כלשהו בעולם. בעלי מעמד ארעי זכאים, בדומה לבעלי מעמד קבע, לכלל הזכויות הסוציאליות וכן לזכויות אחרות, לרבות הזכות לחופש תנועה. עובדה זו כשלעצמה מוכיחה במובהק את העדר התכלית הממשית של שלילות המעמד.
