המוקד להגנת הפרט - תגובת המוקד להגנת הפרט לתגובת המדינה, בעניין סדרת עתירות המוקד בנושא איחוד משפחות בשטחים: המדינה מסתמכת על טיעונים פוליטיים אשר למפקד הצבאי אסור לשקול; היא מתעלמת מהזכות לחיי משפחה ובוחרת בטיעון מעגלי – הכרעת בית המשפט כי על הצבא לקבל בקשות להסדרת מעמדם של בני זוגם של תושבי השטחים, תחייב את המדינה לכבד את הסכמי הביניים, וקביעה כי יש להפעיל מנגנון אחר להסדרת מעמד העותרים משמעו, לטענתה, הפרת ההסכמים
חזרה לעמוד הקודם
23.09.2007

תגובת המוקד להגנת הפרט לתגובת המדינה, בעניין סדרת עתירות המוקד בנושא איחוד משפחות בשטחים: המדינה מסתמכת על טיעונים פוליטיים אשר למפקד הצבאי אסור לשקול; היא מתעלמת מהזכות לחיי משפחה ובוחרת בטיעון מעגלי – הכרעת בית המשפט כי על הצבא לקבל בקשות להסדרת מעמדם של בני זוגם של תושבי השטחים, תחייב את המדינה לכבד את הסכמי הביניים, וקביעה כי יש להפעיל מנגנון אחר להסדרת מעמד העותרים משמעו, לטענתה, הפרת ההסכמים

ביום 19.9.07 התקבלה במוקד להגנת הפרט תגובת המשיבים לעתירת המוקד, עתירה בה מבקשים העותרים להורות לצבא לקבל בקשות לאיחוד משפחות בגדה, ולהכיר בקשר המשפחתי כשלעצמו כקריטריון לאישור הבקשות. לטענת המדינה, יש לדחות את העתירה, אליה הצטרפו שמונה ארגוני זכויות אדם נוספים, משום שהיא עוסקת בנושאים מדיניים מובהקים. המדינה התעלמה בתגובתה מהזכות לחיי משפחה, שהוכרה כזכות חוקתית בבג"ץ 7052/03.

ביום 20.9.07 הגיש המוקד את תגובתו לתגובת המדינה. המוקד מזכיר כי המדינה כלל לא טוענת לסיכון בטחוני – אף לא קלוש או היפותטי –   הנשקף מהעותרים. התנגדותה לעתירה מושתתת כולה על מסדים מדיניים-פוליטיים. אלה שיקולים אשר למפקד הצבאי כלל אסור לשקול, שכן חובתו היא לשקול רק את ההשלכות הביטחוניות של בקשות העותרים.

המשיבים סומכים יתדותיהם על פסק הדין בבג"ץ שאהין, שניתן לפני עשרים שנה. ואולם, אף במסגרת עניין שאהין, קבע בית-המשפט שחובה על המשיבים לבחון באופן פרטני כל בקשה ובקשה – וכיום אף דבר אלמנטרי זה אינו נעשה. בנוסף, טוען המוקד, מאז ניתן פס"ד שאהין חלו תמורות במשפט הישראלי והבינלאומי -  נחתמה האמנה בדבר זכויות הילד, חוקקו חוקי היסוד והזכות לחיי משפחה הוכרה כזכות חוקתית. למעשה, קביעות מאוחרות הופכות על פיה את ההכרעה בעניין שאהין מלפני עשרים שנה.

המדינה טוענת כי "מדיניות ההקפאה" הנוהגת מאז שנת 2000, אושרה ע"י ביהמ"ש בהזדמנויות שונות. המדינה אינה מדייקת. מעולם לא ניתנה הכרעה מנומקת, וביהמ"ש נזהר מלקבוע מסמרות בעניין, ומלבדוק את השאלה של סבירות מדיניות הצבא.

בנוסף, בוחרת המדינה בטיעון מעגלי. מחד, אם יפסוק בית המשפט כי על הצבא לקבל בקשות לאיחוד משפחות, נטען בתגובה, יהא זה חיוב המדינה לקיים את ההסכמים עליהם חתמה. מאידך, קביעת ביהמ"ש כי על מדינת ישראל להפעיל מנגנון אחר להסדרת מעמד העותרים,   תהא, לשיטת המשיבים, הפרת ההסכמים.

לצפייה בתגובת המוקד לתגובת המשיבים מיום 20.9.07


לצפייה בתגובת המדינה מיום 19.9.07


לצפייה בהחלטת ביהמ"ש על צירוף ארגוני זכויות אדם כעותרים מיום 6.8.07


לצפייה באחת העתירות מיום 21.5.07


לצפייה בעתירה נוספת מיום 11.4.07

נושאים קשורים