ביום 28.10.2007
החליטה ממשלת ישראל (החלטה 2492) כי תושבי הגדה המערבית, המתגוררים בירושלים ללא היתר ברציפות מאז 1987, יכולים להגיש עד סוף אפריל 2008 בקשות למתן היתרי שהייה זמניים. ההחלטה קובעת כי למי שבקשתו תאושר, יינתן היתר צבאי מתחדש למגורים בירושלים, וזאת ללא אפשרות לקבל מעמד של תושב זמני או תושב קבע בישראל.
עד להחלטה זו, נהג משרד הפנים להעניק מעמד של
תושב קבע בישראל
גם למי שלא התפקד בירושלים במפקד האוכלוסין בשנת 1967, אך הוכיח כי התגורר בעיר דרך קבע ערב המפקד, וממשיך להתגורר בה באופן רציף מאז. החלטת הממשלה מ-2007 לא מאפשרת זאת עוד; גם אם יוכיח אדם שהוא מתגורר בירושלים משנת 1967, הוא יוותר ללא מעמד בישראל ויקבל היתר צבאי בלבד. יתרה מזו, משרד הפנים הבהיר כי יישום ההחלטה חל באופן רטרואקטיבי גם על בקשות למעמד קבע שכבר הוגשו.
המבקש נדרש לצרף לבקשה שורה ארוכה עד בלתי אפשרית של הוכחות כתובות, הכוללת, בין היתר, אישורים המוכיחים כי הוא מתגורר בירושלים
ברציפות לפחות משנת 1987.
מינואר 2008, בסדרה של התכתבויות עם משרד הפנים, חזר והעלה המוקד להגנת הפרט את השגותיו לגבי החלטת הממשלה. המוקד טען במכתביו כי בבסיס ההחלטה עומדים שיקולים דמוגרפיים פסולים: למנוע את הכללתם של מי שאינם יהודים במרשם האוכלוסין הישראלי. המסמכים הרבים הנדרשים במסגרת הגשת הבקשה מעידים כי התכלית האמיתית אינה מתן היתרים להסדרת שהייתם של מי שחיים בירושלים, אלא, במסווה של "הסדר הומניטארי", עוסקת ישראל באיסוף רחב הקף של מידע מפליל שעשוי לשמש למעצרם וגירושם של פלסטינים המתגוררים בירושלים.
המוקד ציין כי הענקת מעמד של קבע בישראל במקרים אלה, צריכה להיות אינטרס של משרד הפנים עצמו, ומן הראוי כי מדינה האמונה על רווחתם של הנתונים לשליטתה, תפעל להכנסת יציבות בחייהם, באמצעות מתן מעמד המעניק זכויות סוציאליות, נגישות לטיפול רפואי ותנועה חופשית.
משרד הפנים דחה את טענות המוקד וטען כי האפשרות לקבל מעמד קבע מוצתה מכבר ואין למדינה חובה לתת מעמד קבע על סמך טענות תושבות בנות 40 שנה.
במרץ 2010, פנה המוקד למשרד הפנים מתוקף חוק חופש המידע, בבקשה לקבל מידע מפורט בנוגע ליישום החלטה 2492. המוקד ביקש לדעת האם משרד הפנים אכן מאשר בקשות שהוגשו בהתאם להחלטה או האם בקשות אלה נדחות. על אף פניות חוזרות ונשנות, לא התקבלה תשובת משרד הפנים. בספטמבר 2010, עתר המוקד לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לחייב את משרד הפנים להשיב לשאלות. רק ביום 31.1.2011 התקבלה תשובת משרד הפנים.
על פי נתוני משרד הפנים – 817 בקשות הוגשו עד למועד האחרון באפריל 2008; פחות מ-4% (31) מהבקשות התקבלו; 42% מהבקשות נדחו (340); יתר 446 הבקשות הנותרות מצויות עדיין בהליכים; 24 בקשות נוספות הוגשו לאחר אפריל 2008 וכולן נדחו על הסף.
נתונים אלה מבססים את חשדות המוקד שהחלטה 2492 היא אך לכאורה הומניטארית, ולמעשה מונעת מטעמים דמוגרפיים פסולים.
ממכתבי אישור בקשות והפניות למת"ק לקבלת היתר שהייה למד המוקד כי ההיתר הצבאי שניתן לאנשים מוגבל לאזור מגוריהם בלבד, עובדה זו מגבירה את הספק לגבי התכלית "ההומניטרית" של החלטה 2492.
