המוקד להגנת הפרט - בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה): פסק הדין מכשיר חוק מביש, הפוגע בזכות לשוויון ובזכות לחיי משפחה
חזרה לעמוד הקודם
19.01.2012

בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה): פסק הדין מכשיר חוק מביש, הפוגע בזכות לשוויון ובזכות לחיי משפחה

ביום 11.1.2012 דחה בג"ץ את העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 (חוק האזרחות). פסק הדין ניתן במאוחד, בארבע עתירות שהוגשו בשנת 2007, ביניהן עתירת המוקד להגנת הפרט. שופטי הרוב הכירו בקיומה של זכות חוקתית לחיי משפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי אין הכרח לממש זכות זו דווקא בשטח ישראל. עוד נקבע, כי גם אם קיימת פגיעה בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, הרי שזו פגיעה מידתית ועל כן, נקבע, החוק הוא חוקתי ואין לבטלו.

זוהי הפעם השנייה בה נדרש בג"ץ לסוגיית חוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל. סדרת עתירות ראשונות נגד החוק הוגשה בשנת 2003, עם כניסת החוק לתוקף. גם בפעם הקודמת דחה בג"ץ את העתירות, אך עם זאת קבע בדעת רוב כי החוק אכן פוגע בזכויות חוקתיות לחיי משפחה ובזכות לשוויון של אזרחי ישראל הערבים.

עתירת המוקד להגנת הפרט (בג"ץ 5030/07) הוגשה ביוני 2007 והתמקדה בפגיעה הקשה הנגזרת מהוראות החוק בילדים של תושבי הקבע בירושלים המזרחית. המוקד טען בעתירה, כי גם אם החוק לא נועד לפגוע ברישומם של ילדים של תושבי ישראל, כך קורה בפועל. הפגיעה בילדי התושבים נובעת בראש ובראשונה מכך שמעמד התושבות אינו עובר באופן אוטומטי מההורה המשמורן לילדיו, כפי שקורה במעמד האזרחות.

מעמד ילדים של תושבי ישראל, על פי נהלי משרד הפנים, נקבע לפי מרכז החיים של הוריהם. הוראת השעה חלה על אותם ילדים שמוגדרים כ"תושבי איזור", כלשון החוק. מדובר בילדים הרשומים במרשם האוכלוסין הפלסטיני או שגרו משך תקופה בשטחים. אם גילם של ילדים אלה מעל 14 שנים, הם יוכלו לקבל היתרי שהייה בישראל מטעם המפקד הצבאי. זאת ותו לא. רק אם גילם מתחת ל-14, יוכלו לקבל רישיון לישיבה בישראל, המלווה בין השאר בזכויות סוציאליות. משרד הפנים מחיל מדיניות מבישה זו גם על ילדים שנולדו בישראל ונרשמו מסיבה זו או אחרת במרשם האוכלוסין של השטחים, זאת באמצעות הכפפת תקנה 12 להוראת השעה.

בפסק דינה מתייחסת השופטת נאור באופן מפורט לעתירת המוקד. השופטת קובעת, כי על פי התחייבות המדינה, לא יורחקו ילדים שהגיעו לגיל 18, ששהותם בישראל הוסדרה באמצעות היתרי שהייה, כל עוד הם ממשיכים לקיים מרכז חיים בישראל. ובכך, קובעת השופטת, אין סכנה של ניתוק בין הילד הבוגר ממשפחתו. השופטת מתעלמת כמובן מהטענה שהסדר זה כובל את הילד לביתו. הוא לא יוכל לצאת לחו"ל, לא ללימודים ולא לכל סיבה אחרת. הוא לא יוכל לקבל רישיון נהיגה בישראל ומעל הכל, הוא ימשיך לחיות את חייו ללא מעמד אזרחי וללא זכויות סוציאליות.

המוקד מדגיש, כי פסק הדין מכשיר חוק מביש, הפוגע בזכות לשיוויון ובזכות לחיי משפחה. בחסות החוק ימשיכו ילדים קטינים לשהות בישראל מכוח היתרים צבאיים, ללא זכאות לזכויות סוציאליות או למעמד קבוע וחוקי. זוהי פגיע קשה בילדים והפרה של חובותיה של ישראל מתוקף האמנה לשמירת זכויות הילד.