המוקד להגנת הפרט - בעקבות התערבות המוקד להגנת הפרט: ירדנית המתגוררת בירושלים מזה 17 שנים לצד בעל מכה, קיבלה אשרת שהייה זמנית המאפשרת לה גם לעבוד. בקשתה למעמד של קבע טרם נענתה
חזרה לעמוד הקודם
16.01.2012

בעקבות התערבות המוקד להגנת הפרט: ירדנית המתגוררת בירושלים מזה 17 שנים לצד בעל מכה, קיבלה אשרת שהייה זמנית המאפשרת לה גם לעבוד. בקשתה למעמד של קבע טרם נענתה

אשה מירדן נישאה בשנת 1994 לתושב  ישראל, ועברה להתגורר עימו בירושלים המזרחית. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים – כל הילדים נולדו בירושלים ורשומים כתושבי קבע בישראל. מאז נישואיה נתונה הייתה האשה למסכת אלימות קשה מצד בעלה. האשה, שהעבירה את חייה למקום זר, מנותקת ממשפחתה בירדן ותלויה לחלוטין בבעלה המכה ובמשפחתו, שתומכת בו על אף התנהגותו האלימה כלפיה.

בנוסף לאלימות הפיזית שנהג כלפיה, עיכב הבעל את הטיפול בהסדרת מעמדה בישראל מול משרד הפנים – בקשה לאיחוד משפחות (אחמ"ש) בעניינה הוגשה כבר בשנת 1994, הבקשה אושרה והאשה נכנסה להליך המדורג לקבלת מעמד קבע. בשנת 2001 אף קיבלה מעמד ארעי (אשרת א/5) לראשונה. עם תום תוקף האשרה הוזמנו בני הזוג לחדשהּ, אך הבעל הוחזק אז במעצר והבקשה לא טופלה. בשנת 2003 הודיע משרד הפנים כי בקשת האחמ"ש מבוטלת ויש להתחיל את ההליך מחדש. רק בשנת 2007 ניאות הבעל לחדש את בקשת האחמ"ש לאשתו, אך משרד הפנים דחה את הטיפול בבקשה עד לסיום הטיפול בהליכים הפליליים כנגד הבעל. האישה נותרה ללא מעמד בישראל. 

לבני זוג זרים של ישראלים אין זכות קנויה ועצמאית לרכישת מעמד בארץ, ועל בן הזוג הישראלי להסדיר את מעמד בת הזוג הזרה (ולהיפך). כך הפכה האשה לשבויה בידי בעלה, שכן בהזניחו את הסדרת מעמדה הפך אותה בעל-כורחה לשוהה שלא-כדין. הזנחת הטיפול בבקשה לאיחוד משפחות, או הסירוב לטפל בבקשה, הפכו לכלי שליטה נוסף בידי הבעל האלים כלפי אשתו, שהפכה לתלויה לחלוטין בחסדיו וברצונותיו.

בצעד אמיץ, אחרי שנים של סבל והשפלה, פנתה האשה אל המוקד להגנת הפרט לעזרה בהסדרת מעמדה בישראל. המוקד פנה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים במשרד הפנים, על מנת שזו תעניק מעמד של קבע לאשה ותאפשר לה לשקם את חייה לצד ילדיה. 

המוקד ביקש מהוועדה לבחון את בקשתה של האשה בהתאם ל"נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי". משרד הפנים גיבש נוהל זה לאחר הצטברות של מקרים, בהם נפסק ההליך המדורג לאחמ"ש לבנות זוג זרות הנשואות לישראלים, עקב ניתוק קשר הנישואין בין בני הזוג, לאחר שבן הזוג הישראלי נקט באלימות כלפי בת הזוג הזרה. מטרת הנוהל הייתה לאפשר לבנות הזוג הזרות לקבל מעמד עצמאי בישראל, ללא תלות בבעליהן, על מנת שלא יימנעו מלהתלונן על בני הזוג האלימים, מחשש שיגורשו מישראל. 

האשה בה עסקינן עומדת בתנאי הסף של הנוהל, שכן היא נישאה בנישואין כנים ואף לקחה חלק בהליך המדורג. לו היה בעלה מסדיר את מעמדה במועד, הייתה האשה משלימה את ההליך המדורג ומחזיקה כיום באשרה לישיבת קבע בישראל. 

כמו כן ביקש המוקד, כי יינתן לאשה מעמד זמני בישראל עד לקבלת החלטה סופית בעניינה בוועדה הבינמשרדית. ההליכים בוועדה עלולים להימשך זמן רב והאשה זקוקה כעת ליציבות בחייה, על מנת שתוכל לשקמם. מעמד ארעי יאפשר לה להתחיל לעבוד ולפרנס את ילדיה ובכך לנתק את התלות במשפחתו של הבעל האלים. אחרי שלושה חודשים במהלכם לא התקבלה תשובה לעניין הבקשה למתן מעמד זמני, הגיש המוקד, בחודש אוקטובר 2011, השגה לוועדת ההשגה לזרים, לקבלת מעמד זמני עד להכרעה בבקשה.  

ביום 9.1.2012 התקבלה החלטת יו"ר ועדת ההשגה לזרים, המורה למשרד הפנים לתת לאשה אשרה מסוג ב/1 לתקופה של שנה. אשרה מסוג זה (תייר עם רישיון עבודה) אינה מהווה אמנם  מעמד ארעי, המקנה זכויות סוציאליות, אך היא מאפשרת לאשה לשהות בישראל ולעבוד באופן חוקי לפרנסתה, וכן לצאת לירדן לבקר את משפחתה – אותה לא ראתה מזה שנים מספר – ולשוב לארץ כדין. 

בקשתה של האשה לרישיון ישיבה בישראל ממתינה עדיין להחלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים.