במסגרת העיסקה לשחרור החייל גלעד שליט, גירשה ישראל לעזה כמה פלסטינים תושבי ישראל, אשר עד למאסרם חיו עם משפחותיהם בשטח ישראל. בגירושם לרצועה קרעה אותם ישראל מכל עולמם, והשליכה אותם למקום שרובם מעולם לא היו בו. יתר על כן, ישראל פוגעת באופן חמור במיוחד בזכותם לחיי משפחה, שכן בנוסף למניעת האיחוד עם משפחותיהם בירושלים המזרחית, היא ממשיכה למנוע מישראלים להיכנס לרצועת עזה.
המדיניות הישראלית בנוגע לביקורי משפחה אצל מגורשי עסקת שליט נחשפה רק במסגרת
עתירה לבג"ץ, שהגיש המוקד להגנת הפרט בינואר 2012, להורות לצבא להתיר למשפחתו של אחד המגורשים לבקרו בעזה. ביום 22.1.2012,
בתשובתה לעתירה, הודיעה פרקליטות המדינה כי "הוסכם, בין שירות הביטחון הכללי לבין הגורמים הרלוונטיים במצרים ובארגון החמא״ס [...] כי ישראל תאפשר לבני משפחותיהם של אסירים ששוחררו לרצועת עזה במסגרת עסקת שליט, לבקרם ברצועת עזה. זאת,
בכפוף לכך שהכניסה לרצועת עזה, לצורך ביקור כאמור, לא תיעשה דרך מעבר ארז, והיציאה לצורך הביקור תהא דרך גשרי הירדן בלבד, ובכפוף להיעדר מניעה ביטחונית קונקרטית לעריכת הביקור" (ההדגשה במקור).
תוך התכחשות מוחלטת לקיומו של מעבר גבול פעיל בין ישראל לרצועת עזה, ותוך התעלמות גמורה מכך שבהיותם ישראלים, יכולים בני המשפחה לצאת מישראל למצרים דרך מעבר טאבה גם ללא אישור צבאי, מתנה ישראל את ביקורי המשפחות במסע ארוך, מפרך ומיותר – מישראל לירדן, ומשם למצרים, על מנת להגיע לעזה דרך מעבר רפיח.
ישראל מצדיקה את דרישתה, כי המשפחות יעברו דרך שתי מדינות לפחות כדי להגיע לשטח הגובל בישראל בטענה, כי "עצם המפגש בין המשוחררים לבני משפחותיהם טומן בחובו סיכון לכך שינוצל לצורך פעילות טרור". לטענת ישראל, בגלל אותו סיכון שבביקורי המשפחות, "נדרשת הטלת מגבלות על מפגשים כגון דא [...] מגבלות אלו, משמעותן, בראש ובראשונה, הגבלת התנאים בהם יתקיימו הביקורים". עמדה זו, לפיה המסע הממושך והארוך שעל המשפחות לעבור ימזער את אותו סיכון שב"עצם המפגש", תמוהה בלשון המעטה, לנוכח הצהרת ישראל כי אינה רואה מניעה עקרונית להתרת ביקורי המשפחות, ומעלה תהיות לגבי התכלית האמיתית שמאחורי הדרישה.
המוקד מדגיש, כי מדי יום עוברים ישראלים רבים דרך מעבר ארז לעזה, לביקורי משפחות, כחלק מההכרה בזכות לחיי משפחה. עם גירוש האסירים לשעבר לרצועת עזה, חלה על רשויות המדינה החובה לכבד את זכויותיהם ואת זכויות קרוביהם, ולאפשר להם להתראות אלו עם אלו ברצועה. זאת במיוחד בנסיבות בהן לא ניתן למצוא שום רציונאל, ביטחוני או אחר, למניעת מעברן של המשפחות דרך מחסום ארז, למעט הרצון להערים קשיים ככל שניתן.
