ביום 10.7.1994 הגישה תושבת ירושלים המזרחית בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה, תושב השטחים הכבושים. ארבע וחצי שנים(!) לאחר הגשתה אישר משרד הפנים את הבקשה. הבעל החל בהליך המדורג לאישור הבקשה לאיחוד משפחות וקיבל היתר שהייה בישראל (היתר מת"ק). כעבור שנה אישר משרד הפנים את הארכת היתר השהייה ב-15 חודשים נוספים.
מתווה ההליך המדורג בבקשה לאיחוד משפחות קבע אותה עת, כי בתום 27 חודשים של היתרי שהייה (מת"ק), יעניק משרד הפנים מעמד ארעי (אשרת א-5). למרות זאת, ביולי 2001 – לאחר שהשלים 27 חודשים עם ההיתרים – ניתנה לבעל הפניה למת"ק לשנה נוספת. משרד הפנים טען כי המשפחה לא מסרה את כל הטפסים הרלוונטיים (למרות שהמשפחה מעולם לא נדרשה להציג מסמכים נוספים), אולם גם לאחר שנערך בירור עם בני הזוג בלשכת משרד הפנים, לא ניתנה לבעל אשרת א-5 כמתחייב מההליך המדורג.
ביום 12.5.2002 קיבלה ממשלת ישראל את
החלטה מספר 1813. ההחלטה קובעת כי עד שתגובש מדיניות חדשה בעניין בקשות לאיחוד משפחות, לא יתקבלו בקשות של תושבי השטחים למעמד בישראל. עוד קבעה הממשלה, כי מעמדם של מי שכבר נמצאים בהליך המדורג לא ישודרג. שנה אחר כך אישרה הכנסת את
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ומיסדה את הגזירות, המקפיאות את ההליכים לאיחוד משפחות עם תושבי השטחים.
בעקבות החלטת הממשלה והוראת השעה, לא שודרג מעמדו של הבעל, והוא המשיך לקבל מדי שנה היתרי מת"ק לשהייה בישראל. ראוי להדגיש כי היתרי מת"ק אינם מהווים מעמד ואינם מקנים ביטוח רפואי ושאר זכויות סוציאליות. וכך נותר אבי המשפחה – שאשתו ותשעת ילדיו תושבי ישראל – חסר מעמד בישראל, ללא זכויות סוציאליות וללא כל ודאות באשר ליום המחר.
במאי 2010, בעקבות
התפתחויות משפטיות שחלו בנושא, הגיש המוקד להגנת הפרט למשרד הפנים בקשה להעניק לבעל מעמד ארעי (אשרת א-5). המוקד טען, כי הסיבה שהבעל לא קיבל מעמד ארעי נובעת מעיכובים ממושכים בהתנהלות משרד הפנים, וכי הבעל קיבל היתרי מת"ק משך תקופה העולה על 27 חודשים עוד טרם החלטת הממשלה.
משרד הפנים דחה את הבקשה. המוקד הגיש ערר על הדחייה. הערר נדחה אף הוא על ידי משרד הפנים. באוקטובר 2010
הגיש המוקד השגה לוועדת ההשגות לזרים של משרד הפנים.
ביום 12.2.2012
קיבלה ועדת ההשגות את השגת המוקד וקבעה, כי הבעל יקבל מעמד ארעי (אשרת א-5) בישראל. בין השאר קבעה הוועדה, כי הבעל לא קיבל מעמד ארעי בטרם החלטת הממשלה, בשל "עיכוב בלתי מוצדק" ו"חוסר מעש" של משרד הפנים.
לאחר למעלה מ-17 שנים יקבל בעלה של תושבת ישראל, המתגורר בירושלים כמעט 20 שנה, מעמד ארעי בישראל, ויזכה סופסוף גם לביטוח בריאות ולשאר זכויות סוציאליות.
