ביום 6.11.2003 עשה תושב ענבתא שבנפת טולכרם את דרכו ממקום עבודתו לביתו. סמוך למחסום ענבתא/עינב נקלע למרדף שניהלו חיילים אחר חשוד, שהסתיים בהריגתו של עובר האורח התמים בידי אחד החיילים. שלוש עשרה שנים נאבקה אלמנתו במערכת, שסירבה לפצות אותה ואת ילדיה על מותו הטראגי של אבי המשפחה. בעקבות תלונה שהגיש המוקד להגנת הפרט, נפתחה בשנת 2004 חקירת מצ"ח אולם בחלוף שנתיים – לאחר שננקטו "צעדים משמעתיים" כנגד כמה מן החיילים שהיו מעורבים בתקרית – נסגר התיק. איש מן המפקדים או החייל היורה לא הובא לדין; חייו של חף מפשע נגדעו, מבלי שהמעורבים בדבר יישאו באחריות לכך.
ביום 31.7.2005 הגיש המוקד
תביעה נגד המדינה לבית משפט השלום בירושלים, בדרישה למתן פיצוי כספי לאלמנה וליתומים. בכתב ההגנה הכחישה המדינה כל קשר ישיר בין פעילות החיילים למותו של האיש, והתנערה לחלוטין מאחריות לתוצאות הטרגיות של האירוע. זאת ועוד. המדינה טענה כי המנוח נפגע במהלך "פעולה מלחמתית", כהגדרתה אז ב
חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, הפוטר אותה מאחריות לנזק ומתשלום פיצויים.
ביום 16.7.2012 התקבל בכנסת
תיקון מס' 8 לחוק הנזיקים האזרחיים, לפיו כאשר המדינה טוענת ל"פעולה מלחמתית", חובה על בית המשפט לדון בטענה זו בלא שיהוי ולדחות את התביעה כבר בשלב זה, אם מצא שהמעשה הוא אכן בגדר "פעולה מלחמתית". בעקבות זאת הגישה המדינה ביום 10.1.2013 בקשה לביהמ"ש, לדון בטענה של "פעולה מלחמתית".
בדיון שהתקיים ביום 19.6.2014 בביהמ"ש,
טען המוקד לליקויים בתשתית הראייתית וציין, כי לא החייל היורה ולא החיילים האחרים שנכחו בעת הירי במקום האירוע זוּמנו להעיד בתיק. עוד טען המוקד, כי מדובר בפעולת שיטור וכי המדינה לא הצליחה להוכיח שהמקרה תואם להגדרה של "פעולה מלחמתית" בחוק. זאת ועוד. קבלת טענת המדינה, הדגיש המוקד, תוביל למצב אבסורדי, בו "אף לא פעולה אחת שמתרחשת בשטחים יכולה להוות פעולת שיטור".
בפסק הדין שניתן ביום 31.3.2015, קיבל בית המשפט את טענת המדינה בדבר "פעולה מלחמתית", חרף "שאלות משמעותיות לגבי סבירות ירי זה", ודחה את התביעה. בכך פטר בית המשפט את המדינה מאחריותה כלפי משפחת המנוח, אך עם זאת העיר, כי "נוכח נסיבות העניין הטראגיות והעובדה שהמנוח הותיר אחריו אלמנה וילדים אשר נותרו ללא מפרנס, יש להניח כי הנתבעת תפעל על מנת לסייע במידת האפשר".
כיון שלא הושג צדק בין כתלי בית המשפט, הגיש המוקד ביום 28.5.2015 בקשה ל"וועדה לפנים משורת הדין" (למ"ד) במשרד הביטחון, לאשר תשלום פיצויים "לפנים משורת הדין" למשפחה. המוקד הדגיש, כי מדובר באדם שקיפד את חייו על לא עוול בכפו והותיר אחריו משפחה הכורעת תחת נטל הוצאות המחייה, לאחר מותו האלים.
ביום 10.10.2016 הודיע משרד הביטחון, כי ועדת למ"ד אישרה את הבקשה והחליטה על מתן פיצוי בסך 250,000 ₪ לאלמנה ולילדי המנוח.
