פסק דין בעתירות למתן מעמד לפלסטינים, החיים בישראל שנים ארוכות במסגרת הליך לאיחוד משפחות: לעת עתה אין מקום לתקן את חוק האזרחות והכניסה לישראל, אך יש לרככו

במהלך שנת 2014 הגיש המוקד להגנת הפרט סדרת עתירות לבג"ץ, בדרישה להורות למדינה לקבוע חריג בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, לפיו תושבי השטחים הכבושים החיים בישראל משך תקופה ארוכה במסגרת הליך לאיחוד משפחות, יקבלו, לכל הפחות, מעמד ארעי בישראל. בעתירות נטען, כי הותרת קבוצת אנשים זו ללא מעמד, על אף שהוכח שנה אחר שנה כי אין בהימצאם בישראל כל סיכון, אינה עומדת בדרישות הסבירות והמידתיות ואינה משרתת את התכלית הביטחונית המונחת – לטענת המדינה – בבסיסו של החוק. עוד נטען, כי היתרי השהייה הזמניים הניתנים כיום לתושבי השטחים החיים בישראל לצד בני משפחתם הישראלים, אינם מקנים למחזיקים בהם זכויות סוציאליות ומשכך, מקשים מאוד על ניהול חיים תקינים ונורמטיביים.

לאחר הגשת העתירות ובעקבותיהן, חלו שתי התפתחויות חשובות. ראשית, בשנת 2015 הוקמה בכנסת ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים, שתפקידה לבחון את הנתונים הרלוונטיים הנוגעים לחוק האזרחות והכניסה לישראל ולהמליץ למליאה האם לאשר את הארכת תוקפו אם לאו. שנית, ביום 11.4.2016 הודיעה המדינה, כי שר הפנים החליט לתת מעמד ארעי לכ-2,000 פלסטינים, שבקשתם לאיחוד משפחות הוגשה לא יאוחר מסוף שנת 2003. נכון ליום 27.9.2017, שודרג מעמדם של 1,573 אנשים מתוך הקבוצה בעניינה נתקבלה החלטת השר.

חרף הקמת הוועדה והחלטת השר, סירב המוקד להצעת בית המשפט למחוק את העתירות. המוקד הדגיש, כי ההחלטה אינה נותנת מענה לאוכלוסייה הולכת וגדלה של אנשים שהגישו את בקשתם לאיחוד משפחות לאחר המועד הקובע, וטען, כי מן הראוי היה להחיל עיקרון אחיד – שהוא משך החיים בישראל – על כל תושבי השטחים החיים בישראל במסגרת הליך לאיחוד משפחות. בנוסף טען המוקד, כי על אף הקמת הוועדה המשותפת, שוב הוארך חוק האזרחות והכניסה לישראל באותה מתכונת פוגענית, וזאת בניגוד להערות בית המשפט, כי חלוף הזמן מחייב לבחון שינוי יסודי בחוק וצמצום הפגיעה הנובעת ממנו.

ביום 18.10.2017 מחק בג"ץ את העתירות. בפסק הדין קובע בית המשפט, כי גם אם החלטת השר נותנת מזור לקבוצה מצומצמת בלבד, הרי שאין מחלוקת כי המצב ששרר במועד הגשת העתירות אינו קיים עוד ולכן אין מקום להמשיך ולדון בהן. יחד עם זאת, משאיר בית המשפט את הדלת פתוחה, הן לתקיפת החלטת השר והן להגשת עתירות חוקתיות כנגד חוק האזרחות והכניסה לישראל. לבסוף מדגישים שניים משלושת שופטי ההרכב בחוות דעתם, כי צו השעה דורש את ריכוך הוראות החוק.