ביום 7.5.2019 פרסם משרד הפנים
עדכון של הנוהל הקרוי "נוהל הטיפול בהגשת בקשות לקטין לפי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל התשל"ד-1974", המסדיר את רישומם במרשם האוכלוסין הישראלי של קטינים שנולדו בישראל אשר רק אחד מהוריהם מחזיק במעמד של תושב במדינה. בעקבות תיקון הנוהל, גם ילדים להורה המחזיק במעמד ארעי, ולא במעמד קבע, יוכלו להירשם במרשם האוכלוסין ולקבל מעמד זהה לזה של ההורה התושב.
הנוהל פורסם מתוקף
הכרעתו של בית הדין לעררים מיום 7.1.2019, שניתנה במסגרת
ערר שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד סירובו של משרד הפנים לרשום את בנה הפעוט של פלסטינית המתגוררת בטייבה ונשואה לתושב השטחים הכבושים, ואשר מחזיקה במעמד ארעי בישראל זה למעלה מעשור מתוקף היותה בתה של תושבת קבע מירושלים המזרחית. משרד הפנים סירב לרשום את בנה, שנולד באוגוסט 2017, בטענה כי אמו הינה תושבת ארעית, ואילו הנוהל חל רק כאשר אחד מהורי הקטין הינו תושב קבע. בית הדין לעררים ביטל החלטה זו והורה על פרסומו של נוהל חדש או מתוקן שיאפשר רישומם של ילדים להורים בעלי מעמד ארעי. בית הדין קבע, כי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, "אינה מסייגת את תחולתה לסוג רישיון מסויים. מטרתה היא
למנוע נתק ופער בין מעמד ההורה המשמורן אשר יושב ישראל כדין מכוח חוק הכניסה לישראל, יהיה מעמדו אשר יהיה, לבין מעמד ילדו שנולד בארץ. בבסיס תכלית זו עומדים זכויות חוקתיות, ועקרונות וערכי יסוד בשיטת המשפט בישראל: עקרון טובת הילד, הזכות לחיי משפחה, ערך שלמות התא המשפחתי והשאיפה למנוע את פירוקו" (הדגשה הוספה). כמו כן, בית הדין מתח ביקורת על התעלמותו הגמורה של משרד הפנים מטובתו של הפעוט ומזכויותיהם שלו ושל אמו לחיי משפחה, והותרתו של הפעוט "ללא מעמד, ללא רישום, ללא זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי".
המוקד מזכיר, כי בשל
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), המוארך שוב ושוב זה למעלה מחמש-עשרה שנה, רבים דוגמת אמו של הילד נותרים ללא מעמד של קבע, על אף שנות מגורים רבות בעיר או בישראל ועל אף היותם בני משפחה של תושבי ירושלים המזרחית, המהווים
אוכלוסייה ילידית של העיר אשר להם מעמד מיוחד, כפי שנקבע בבג"ץ.
