ביום 24.2.2022 אישר בג"ץ פה אחד הריסה של דירת שני חדרים המהווה את הקומה הראשונה בבניין דו-קומתי בסילת אל-חארת'יה בגדה המערבית. המדובר בביתם של זוג ושני ילדיהם הקטינים, אשר ילדם הנוסף – קטין אף הוא – נאשם במעורבות בביצוע פיגוע קטלני ביום 16.12.2021. בקומתו השנייה של הבניין מתגוררים בן נוסף, אשתו ושני ילדיהם הפעוטים. בעקבות פיגוע זה כבר נהרס בית אחד באותו יישוב ובית נוסף עומד בפני הריסה לאחר שעתירות המוקד בעניינם נדחו. הודעה על הכוונה להוציא צו הריסה נשלחה כבר גם לגבי בית רביעי, והוגשה בעניינו השגה לצבא. 

בדחותו את עתירת המוקד, סירב בית המשפט לדון בטענה העקרונית על כך שמדובר בענישה קולקטיבית האסורה לחלוטין במשפט הבינלאומי. לגופו של מקרה, דחה בג"ץ את טענת המוקד, שהועלתה טרם הוגש נגד הקטין כתב אישום, כי בהעדר מידע לגבי החשדות כלפי הנער, יש להניח שמעורבותו בפיגוע הינה שולית לכל היותר. בהקשר זה נכתב בפסק הדין, "ראוי להזכיר... כי הפעלת הסמכות לפי תקנה 119 אינה כרוכה מניה וביה בהגשת כתב אישום או הרשעה". בפסק הדין מודגשת העובדה – החריגה במקרים אלה – כי אֵם המשפחה ידעה מבעוד מועד על כוונותיו של בנה ואף עודדה אותו ובשל כך, בין היתר, הוגש נגדה כתב אישום. בהתבסס על כך, קבע בג"ץ כי "במקרה זה היותו של המחבל קטין אינה בבחינת נסיבה העומדת לטובת העותרים, כי אם לחובתם".  

במקרה זה, במהלך הדיון התנגד המוקד לכך שהמדינה תציג בפני השופטים, במעמד צד אחד, חוות דעת חסויה בעניין התועלת הנטענת של אמצעי זה להרתעה. על כך, נכתב בפסק הדין כי "הלכה פסוקה היא כי עומדת לצד המשיב חזקת התקינות המנהלית, ועלינו להניח כי חוות הדעת המקצועית מבססת כדבעי את יעילות ההרתעה שביסוד השימוש בתקנה ובהוצאת צווי הריסה והחרמה".