בג"ץ דחה את עתירת המוקד לפתיחה יומית של שער עאנין שבגדר ההפרדה וקבע כי האפשרות שניתנת לחקלאים להגיע פעמיים בשבוע לטיפול בכרמי הזיתים הינה מידתית; בית המשפט לא שקל את תוכנית הצבא להפוך את השער לעונתי

לפני למעלה מעשור אישר בג"ץ את משטר ההיתרים הצבאי המיושם בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, שטחים המכונים בפי ישראל "מרחב התפר". משטר היתרים מפלה זה חל רק על האוכלוסייה הפלסטינית, מונע מרובה כניסה אל "מרחב התפר" ומאלץ את אלו המעוניינים להיכנס לשם להצטייד מראש בהיתר לשם כך, בכפוף לנהלי הצבא הסבוכים והדרקוניים. בפסק הדין משנת 2011, עוגנה התחייבות המדינה לאפשר לחקלאים פלסטינים להגיע אל אדמותיהם הלכודות, ובלבד שלא קיימת מניעה ביטחונית פרטנית בעניינם. ואולם, פעם אחר פעם מסתבר כי הסדרים ויישומם בשטח מונעים מחקלאים גישה סבירה אל אדמותיהם החקלאיות ש"במרחב התפר", במנותק משיקולי ביטחון כלשהם. כך במקרה של תושבי הכפר עאנין שבנפת ג'נין.

ביום 16.3.2023 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בשם חמישה מתושבי עאנין, בהם ראש מועצת עאנין, וכן בשם ראש מועצת אום אלריחן, בדרישה כי שער עאנין המחבר ישירות בין הכפר לאדמותיו הלכודות יפתח בכל ימות השבוע וכי שעות הפתיחה יורחבו לכל הפחות לשלוש פעמים ביום וליותר מעשרים דקות בכל פעם, במקום המצב הקיים בו השער נפתח רק יומיים בשבוע ורק למשך 20 דקות בוקר וערב. כמו כן ביקש המוקד לאפשר לתושבי אום אל ריחן, המצויה בתוך "מרחב התפר", מעבר סדיר ויומיומי דרך השער כדי לבקר את קרובי משפחותיהם שבעאנין. עיקר העתירה התמקד בדרישתם של בעלי אדמות מעאנין לאפשר להם להגיע בתוך זמן ואופן סבירים אל אדמותיהם החקלאיות הלכודות ב"מרחב התפר". העותרים טענו כי הסדרי הפתיחה של שער עאנין מנוגדים לפסיקה בנושא גדר ההפרדה ומשטר ההיתרים, שכן הם אינם סבירים ופוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד שלהם לקניין, לחופש העיסוק, ולחופש תנועה, נוכח העובדה שהגעה לאדמות שלא באמצעות השער אינה מעשית ומכבידה ביותר שכן היא אורכת קרוב לשעתיים בכל כיוון.

בתגובתה המקדמית מיום 18.7.2023, הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי בעקבות בחינה עדכנית של המצב בשטח, "הגיע המפקד הצבאי למסקנה שלפיה ההסדרים העדכניים הנתקפים בעתירה אינם רלוונטיים, ולכן בכוונתו להפוך את השער לשער עונתי שייפתח, ככלל, רק במהלך תקופות המסיק והחריש, למעט מקרים הומניטריים ובקשות פרטניות..."; וזאת בטענה ש"השימוש החקלאי בשער מצומצם ומשמש רק עבור עיבוד כרמי זיתים – שאינם דורשים עיבוד יומיומי, ואילו עיקר השימוש בו כיום מנוצל לצורך כניסה שלא כדין לישראל". על כן, נכתב בתגובה, יש למחוק את העתירה, לא רק לגופם של דברים, אלא גם משום שבמסגרת ההליך הצפוי לשינוי הסדרי הפתיחה, תינתן לתושבים הפלסטינים האפשרות להעביר לגורמי הקישור הפלסטיני את טענותיהם, וכך "תתאפשר זכות טיעון לעותרים... וממילא יהיה בכך כדי לשנות את התשתית העובדתית שבבסיס העתירה...". כאן המקום לציין כי אין זו הפעם הראשונה בה מחליט הצבא  על צמצום קיצוני של פתיחת שער חקלאי לאחר שהמוקד פונה בדרישה לשיפור אופן הפעלתו של השער.

ביום 1.8.2023 הגיש המוקד תגובה מצדו, אשר כללה חוות דעת תכנונית מקצועית שנערכה על ידי האדריכל אלון כהן מטעם ארגון במקום - מתכננים למען זכויות תכנון. בתגובתו שב והדגיש המוקד כי על פי פסיקת בג"ץ, חוקיותו וחוקתיותו של משטר ההיתרים תלויים בכך שישראל תפעל הלכה למעשה לשמור על מרקם חייהם של תושבי האיזור. חוות הדעת המצורפת סיפקה תימוכין מפורטים לטענתו של המוקד בדבר המשך קיומה של עבודה חקלאית משמעותית באדמות עאנין, ונכתב בה, בין היתר: "מניתוח של תצלומי אוויר לאורך עשרים השנים האחרונות עולה כי למרות המגבלות והקשיים, תושבי עאנין ממשיכים לעבד את אדמותיהם מעבר לגדר באופן רציף ואינטנסיבי. כרמי הזיתים אשר מעבר לגדר מקבלים טיפול מקסימלי ומעובדים באופן מתמשך כל השנים".

בתגובתו טען המוקד בנוסף כי על פי הפסיקה, על המדינה לשמור על זכות הקניין של התושבים המוגנים ולאפשר את המשך מרקם חייהם כפי שהיה קודם להקמת הגדר, במנותק מתפוקתם החקלאית או מסוג הגידולים אותם הם מגדלים. המוקד שב והדגיש כי גדר ההפרדה היא שאילצה חקלאים להצטמצם לגידול עצי זית ולא גידולים חקלאיים שמצריכים טיפול יומיומי, וכי המדינה אינה יכולה כעת להיתלות בשינוי זה שכפתה על התושבים כדי להצדיק את החלטתה הפוגענית לצמצם את מועדי הפתיחה. המוקד אף תקף את עמדת המדינה לפיה ההחלטה העתידית והמקוממת להפוך את השער לעונתי לא רק מצדיקה את מחיקת העתירה אלא משמעה שיהיה על המוקד לחזור למיצוי ההליכים בטרם יוכל לעתור בשנית. המוקד טען כי הקצנת המדיניות בנוגע לשער דווקא מעידה כי אין כל טעם בפנייה נוספת להרחבת זמני הפתיחה, וכי מדובר בניסיון של המדינה "להביא לסיום ההליך הנוכחי מבלי להיחשף לביקורת שיפוטית".  

ואולם, ביום 7.8.2023, שלושה שופטי בג"ץ שישבו בדין – השופטת רונן, השופטת וילנר והשופט שטיין – דחו את העתירה בקובעם כי הסדרי הפתיחה הקיימים הינם מידתיים, והבהירו כי ההכרעה אינה נוגעת לשינויים הצפויים בהסדרי הפתיחה. בית המשפט אימץ בפסק דינו את עמדת המדינה וקבע כי לא קיים צורך חקלאי המצדיק את התערבותו בהסדרי הפתיחה הקיימים, שכן כרמי זיתים דורשים עיבוד עונתי בלבד, ובהינתן שהעותרים עצמם דרשו שינוי של הסדרי הגישה אך ורק לצרכיהם החקלאיים. וכך בניסוחה המתמיה של השופטת רונן, שכמו מתכחש למהות העתירה: "נראה שאין חולק כי הסדרי הפתיחה הקיימים עונים על הצרכים החקלאיים של תושבי כפר עאנין בעיבוד כרמי הזיתים שבאדמותיהם – [ולפיכך] לא מצאתי כי פגיעה זו היא בלתי מידתית באופן המצדיק התערבות". 

בית המשפט אף דחה את העתירה בכל הנוגע לתושבי אום אל ריחן, בקובעו כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת בעניין.