التحديثات
EN
עם כיבוש השטחים בשנת 1967 ערכה ישראל מפקד אוכלוסין בגדה המערבית וברצועת עזה. מאז, למעט ילדים עד גיל 16, מי שאינו רשום במרשם האוכלוסין, יכול – לכאורה – להירשם כתושב רק באמצעות בקשה לאיחוד משפחות (אחמ"ש). למרות שהסכמי אוסלו העבירו באופן פורמאלי את סמכויות ניהול מרשם האוכלוסין בשטחים לרשות הפלסטינית, בפועל, למעט במקרים חריגים, מונעת ישראל איחוד משפחות בשטחים. בבסיס מדיניותה של ישראל עומדת הגישה כי
הזכות שלא להיות נתון לעינויים היא זכות מוחלטת. המשפט הבינלאומי קובע כי אין חריגים לאיסור המוחלט על עינויים – המוגדרים כפשע נגד האנושות – גם לא בנסיבות של מלחמה או מאבק בטרור. המונח "עינויים" מוגדר על ידי האו"ם כ"מעשה אשר באמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, בין אם פיזי, בין אם מנטאלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע או הודאה, להענישו על מעשה שביצע או נחשד בביצועו, הוא או אדם שלישי, א
מאז 1967 הורסת ישראל בתי משפחות של פלסטינים החשודים או מורשעים בביצוע פיגועים נגד ישראלים. סנקציה קיצונית זו מופעלת מכוחה של תקנה 119 לתקנות ההגנה המנדטוריות לשעת חירום, המאפשרת לצבא להרוס בית על סמך חשד בלבד לביצוע עבירה. ישראל טוענת כי הריסת הבתים חיונית להרתעת מפגעים-בכוח. הלכה למעשה, מדובר בפגיעה בחפים מפשע כמדיניות רשמית, שיעילותה מוטלת בספק גדול. הריסת בתים היא אמצעי אכזרי המנוגד הן לדין
החל משנת 2002 בונה ישראל חומת הפרדה בינה ובין הגדה המערבית.* החומה (המכונה גם גדר או מכשול) אינה ממוקמת על הקו הירוק, כפי שמחייב החוק הבינלאומי, אלא חודרת עמוק אל תוך השטח הכבוש וכך כולאת קרקע פלסטינית בשטח המבודד מצידו האחד מישראל ומצידו האחר מהגדה המערבית. מובלעות אלה, הנמצאות בין החומה לקו הירוק, מכוּנות "מרחב התפר". מאז הקמת החומה מקיים הצבא ב"מרחב התפר" משטר היתרים דרקוני הדורש, בין השאר, כי
למרות המרחק הגיאוגרפי ביניהן, מהוות הגדה המערבית ורצועת עזה יחידה אינטגראלית אחת. פלסטינים משני האזורים חולקים זהות לאומית, שפה והיסטוריה משותפת. קשרי משפחה, התארגנויות חברתיות, מערכת הבריאות – כל אלה (ולא רק הם) חוצים את קווי התיחום שבין הגדה לרצועה. גם ישראל הכירה באחדות האינטגראלית של שני חלקי השטחים הכבושים, שעוגנה בהסכמים בינה לבין הרשות הפלסטינית. ואולם, החל מפרוץ האינתיפאדה השנייה, וביתר ש
עם כיבוש השטחים בשנת 1967 ערכה ישראל מפקד אוכלוסין בגדה המערבית וברצועת עזה. פלסטינים שנכחו בשטחים נרשמו במרשם האוכלוסין כתושבי קבע. מאז מאפשרת ישראל לרשום במרשם האוכלוסין רק קטינים עד גיל 16, שלפחות אחד מהוריהם הינו תושב השטחים. בשנת 1995 הועברה לרשות הפלסטינית, במסגרת הסכמי אוסלו, הסמכות הבלעדית לרשום במרשם האוכלוסין ילדים עד גיל 16, גם אם נולדו בחו"ל. בפועל, חורגת ישראל באופן בוטה מהסכם הביניי
עם כיבוש השטחים ב-1967 סיפחה ישראל, בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי, את חלקי העיר שהיו תחת שליטת ירדן מאז 1948, וכן שטחים נרחבים מן הגדה המערבית הסמוכים לעיר. שטח השיפוט המוניציפלי של ירושלים המערבית הורחב כך שיכלול גם את השטחים המסופחים. השכונות והכפרים הפלסטיניים שסופחו הפכו ל"ירושלים המזרחית", ועל תושביהם נכפה מעמד של תושבי קבע בישראל. מהלך זה עמד בניגוד גמור לשאיפותיה של ישראל, על כל ממשלותיה, לח
