עתירת המוקד להגנת הפרט לעדכן את מענה הרשום של פלסטינית, המתגוררת עם בעלה בנפת טול-כרם, לאחר שבעתירה קודמת קבע ביהמ"ש כי העותרת תוכל לשהות בגדה המערבית ולהגיש בקשה לשינוי מענה הרשום במרשם האוכלוסין: כן דורש המוקד מהצבא, להודיע מה מקור הסמכות בגינו מסרב הצבא לעדכן את מענם הרשום של פלסטינים המבקשים זאת, ולקבל מהצד הפלסטיני בקשות לשינוי מען, כפי שמורה הסכם הביניים ("הסכם אוסלו")

בעתירה קודמת שהגיש המוקד בעניינה של העותרת, אושר מעבר העותרת מעזה לגדה המערבית, כדי שתוכל להתחתן עם בן-זוגה ובעלה דהיום, חרף התנגדות המדינה. ביהמ"ש עמד על הצורך למצוא פיתרון יעיל למצב הקשה, בעיקר לאור העובדה כי כלל לא נטען שקיים חומר ביטחוני נגד העותרת. עפ"י החלטת ביהמ"ש, העותרת ובני משפחתה עברו לגדה המערבית, תוך התחייבות שמשפחתה תחזור לרצועת עזה תוך שבועיים. העותרת, קבע ביהמ"ש, תוכל להמשיך ולשהות עם בעלה בביתם, ובינתיים תפנה בבקשה לרישום מקום מגוריה העכשווי במרשם האוכלוסין.

בהתאם להסכמת הצדדים, עדכנה העותרת את משרד הפנים הפלסטיני אודות כתובתה בטול-כרם, ועוד באותו יום עודכן מרשם האוכלוסין הפלסטיני במידע החדש. הרשות הפלסטינית העבירה הודעה על שינוי המען לצד הישראלי, והודיעה במכתב מטעמה כי שינוי המען נעשה בהתאם לסעיף 28 להסכם הביניים. בשל סירוב המדינה להכיר בשינוי המען, הגיש המוקד הודעה משלימה, בה ביאר את הדין מחד ואת הפרקטיקה הנוהגת מאידך, לגבי שינוי מען של תושבי השטחים.

בשל התייתרות הסעד המקורי, מחק המוקד את עתירתו הראשונה, והגיש עתירה נוספת ביום 21.1.08, בה דרש שוב לעדכן את מענה של העותרת. עוד דורש המוקד מהצבא להודיע מה מקור טענתו כי הסמכות לרישום שינוי המען לא הועברה לצד הפלסטיני, חרף האמור בהסכם הביניים.  בעתירה מבקש המוקד מביהמ"ש להורות למדינה לפרסם את ההסכם בינה לבין הרשות הפלסטינית, המסדיר את עדכון מענם של פלסטינים מעזה לגדה המערבית, אם כלל קיים כזה הסכם.

לטענת המוקד, על הצבא לפעול בהתאם למינשר מספר 7, המחיל, בין היתר, את הנוהל הקבוע בסעיף 28 לנספח III להסכם הביניים. לפי סעיף 28, על הצד הפלסטיני לדווח לצד הישראלי אודות עדכון כתובתו הרשומה של תושב הרשות, כדי שהמרשם הנמצא בידי הצד הישראלי יהיה העתק מדויק של המקור הפלסטיני. יודגש, כי סעיף 28 מדבר כל העת על הגדה המערבית ועל רצועת עזה כיחידה אינטגראלית אחת לעניין עדכון הכתובת הרשומה. לטענת הצבא, סעיף 6(ב) למנשר מספר 7, מותיר בידו סמכות אבסולוטית לכל דבר ועניין, אף אם סמכות זו מעולם לא עוגנה בצו. טענת הצבא מופרכת, שכן ברור כי מטרת סעיף 6(ב) אינה ליצור סמכות יש מאין. אף אם סבר הצבא כי הסמכות לשינוי המען נותרה בידיו, טוען המוקד, היה עליו לפרסם צו מפורש המסדיר עניין זה.

לצפייה בעתירת המוקד מיום 21.1.08

לצפייה בהודעת הרשות הפלסטינית בעניין מקור הסמכות לשינוי המען (עברית וערבית)

לצפייה בהודעה המשלימה מטעם המוקד מיום 5.7.07

לצפייה בהחלטת ביהמ"ש מיום 28.3.07

לצפייה בעתירת המוקד מיום 22.3.07