למרות שרבים מתושבי ירושלים המזרחית אינם שולטים בעברית, הוועדות המכונסות על ידי המוסד לביטוח לאומי כדי לקבוע את זכאותם לקצבאות, מתנהלות כמעט תמיד בשפה העברית. המל"ל אמנם מאפשר למבקשים להביא מתרגם מטעמם, אך פתרון זה אינו מספק. המלווה הוא מתרגם בלתי מקצועי, שבמקרים רבים אינו שולט בשתי השפות באופן מלא, וודאי שלא במונחים מקצועיים או רפואיים.
במכתב תגובה לפניית המוקד להגנת הפרט, הודתה סמנכ"ל המל"ל כי אכן "ראוי" להעמיד לטובת האוכלוסייה הערבית גם שירותי תרגום במהלך התכנסות הוועדות הרפואיות. עוד צוין במכתב, כי מנכ"ל המוסד ביקש לבדוק את הצרכים כדי שהמוסד יוכל להיערך אליהם כראוי.
לאחר שבמשך כ-4 חודשים לא ענה המל"ל לפניות המוקד בדבר התקדמות הבדיקה עליה דיבר מנכ"ל המוסד, הגיש המוקד, ביום 6.11.2012,
עתירה לבג"ץ, בדרישה להורות למל"ל לצרף מתורגמן מקצועי לוועדות העוסקות בבחינת תביעותיהם של תושבי ירושלים המזרחית לקצבאות נכות. המוקד הדגיש, כי השפה הערבית הינה שפה רשמית בישראל, ציין כי רבים מתושבי ירושלים המזרחית נזקקים לשירותי רווחה וטען, כי הסירוב להעסיק מתורגמן מקצועי קבוע פוגע בזכותם של תושבי ירושלים המזרחית לביטחון סוציאלי וכן בזכותם לכבוד ולשיוויון.
ב
תגובתה טענה המדינה, כי ההסדר הקיים בוועדות הרפואיות הוא מספק, ולכן יש לדחות את העתירה. לטענת המדינה, למוזמנים לוועדות הרפואיות נאמר שהם רשאים להביא עימם מלווה דובר עברית, שיתרגם עבורם את הנאמר. בנוסף, לאחרונה ובעקבות הגשת העתירה, מקצה סניף המל"ל עובד תורן אשר נקרא לתרגם את הנאמר בוועדה במקרה הצורך. ולבסוף, טוענת המדינה, כי היא ממשיכה בניסיון לגייס רופאים דוברי ערבית להרכב הוועדה.
ביום 16.12.2013, ב
דיון שנערך בבג"ץ, מתחו שופטי בית המשפט ביקורת על עמדת המדינה. השופטים הקשו על נציגי המדינה ושאלו שוב ושוב מדוע לא להעסיק מתורגמן מקצועי באופן קבוע בוועדות הרפואיות. בנוסף, ציינו השופטים כי המצב שבו המתורגמן הוא עובד המל"ל יוצר חשש לניגוד עניינים. לבסוף, נקבע כי המדינה תבדוק את הסוגייה לאור הערות בית המשפט ותעביר את תגובתה בתוך 60 יום.
בהודעה מעדכנת שהגישה לבית המשפט, מנתה המדינה 5 פתרונות שונים לבעיית התרגום, אותם שקלה. המדינה מסרה בהודעתה כי הפתרון בו בחרה לבסוף, הוא העסקת עובד של המל"ל שישמש כמתורגמן במתכונת של שעות נוספות.
המוקד, ב
תגובתו, עמד על כך שיש למנות מתורגמן מקצועי בלתי תלוי והוסיף, כי האפשרות בה בחרה המדינה, היא הפתרון שאותו כבר דחה בית המשפט כלא מספק. המוקד טען, כי פסילה מטעמים כלכליים של האופציות האחרות אותן שקלה המדינה, משמעה מתן עדיפות לשיקולי תקציב על פני זכויות הפלסטינים תושבי ירושלים.
ואכן, ביום 13.3.2014 החליטו שופטי בג"ץ להוציא
צו על תנאי, המורה למדינה לנמק מדוע לא יצורף מתורגמן מקצועי לוועדות העוסקות בבחינת תביעותיהם של תושבי מזרח ירושלים לקצבאות נכות.
