בינואר 2015, כבתחילת כל שנה,
פנה המוקד להגנת הפרט אל משרד הפנים, בבקשה לפי חוק חופש המידע, לקבל נתונים על שלילת מעמדם של תושבי קבע בירושלים המזרחית בשנת 2014. על פי הנתונים החלקיים ש
מסר משרד הפנים בתשובה לבקשה, בשנת 2014 הפקיעה ישראל את תושבותם של 107 פלסטינים מירושלים המזרחית, מתוכם 56 נשים ו-12 קטינים.
המוקד פנה שוב אל משרד הפנים ועמד על כך שזה האחרון ישלח בהקדם תשובה מלאה ובה התייחסות לכל תתי השאלות שהוצגו בבקשה. בין היתר, לא השיב משרד הפנים על שאלות המוקד לגבי מספר הפלסטינים שתושבותם בישראל "הוחזרה" לאחר שהמדינה הפקיעה אותה, ולגבי שינוי – שהיה או לא היה – במדיניות החזרת התושבות.
ביום 31.5.2015
מסר משרד הפנים את הנתונים המלאים. המשרד הודיע, כי לאור הערות בית המשפט במספר עתירות, החליטה רשות האוכלוסין לפעול באופן מקל יותר בעניינם של תושבי קבע החוזרים להשתקע בישראל לאחר שהתגוררו מחוצה לה לתקופה ממושכת. משרד הפנים הסביר, כי החלטה זו נסמכת על פירוש מרחיב של החלק ב"
תצהיר שרנסקי", המעניק למשרד הפנים שיקול דעת בכל מקרה ומקרה, בהתאם לנסיבותיו.
בחודשים האחרונים מתרשם המוקד כי אכן חלה הגמשה מסוימת במדיניות משרד הפנים, בכל הנוגע לטיפול בבקשות להשבת מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית, לאחר שזה נשלל מהם בשל ישיבה ממושכת מחוץ לישראל או בשל רכישת מעמד במדינה אחרת. בעוד שבעבר נהג המשרד לגרור רגליים ולהערים קשיים על פלסטינים המבקשים לקבל מחדש את תושבותם (בכלל זה, הפנייתם לקבלת אשרה מסוג ב/1, אשר אינה מקנה זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי, בשנה הראשונה להליך להשבת המעמד), הרי שלאחרונה נראה כי המענה מהיר יותר ובמרבית המקרים מוענק מעמד ארעי מיד עם אישור הבקשה. המוקד ימשיך לעקוב אחר הנושא בתקופה הקרובה ויבדוק האם המדיניות המקלה אכן מיושמת, והאם היא מוחלת גם על היבטים נוספים, כגון הדרישה הנוקשה להוכחת "מרכז חיים" בישראל במשך שנתיים כתנאי להגשת הבקשה להשבת המעמד.
