המוקד להגנת הפרט למשרד הפנים: יש להעניק מעמד חוקי לילדיהם הקטינים של תושבי ירושלים המזרחית שבקשתם להשבת מעמד נמצאת בבחינה

מאז 1967, מנהיג משרד הפנים מדיניות פסולה, שמטרתה לדחוק את רגליהם של תושבי ירושלים המזרחית אל מחוץ לעיר. כחלק ממדיניות זו נתלה משרד הפנים, בין השאר, ב"הלכת עווד" משנת 1988, לפיה מעמד הקבע של פלסטינים מירושלים המזרחית עשוי לפקוע "מתוכו הוא" עם העתקת מרכז חייהם אל מחוץ לישראל וירושלים המזרחית, או רכישת מעמד במדינה אחרת.

בשנת 2000, הודיע שר הפנים על הליך חדש המאפשר השבת מעמד "שפקע", בתנאי שהמבקשים להשיב את מעמדם יתגוררו בישראל או בירושלים המזרחית משך שנתיים. בשנת 2015 הצהיר משרד הפנים, בתגובה לבקשה שהגיש המוקד להגנת הפרט לפי חוק חופש המידע, כי החל לנקוט במדיניות מקלה בכל הנוגע לטיפול בבקשות מעין אלה. מדיניות זו אף הוצגה רשמית לבית המשפט העליון בשנת 2017 במסגרת הליך, בו קבע בית המשפט, כי מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית הוא ייחודי מכוח היותם אוכלוסייתה הילידית של העיר, כך שגם מעמד שפקע בעקבות העתקת מרכז חיים לחו"ל, ניתן להשבה.

במהלך התקופה בת השנתיים בה נבחנות בקשותיהם להשבת מעמד, תושבי ירושלים המזרחית השבים לעירם מקבלים מעמד תושבות ארעית (א/5) המאפשר להם לעבוד ומקנה להם זכאות לשירותי בריאות. ישנם תושבים השבים לירושלים עם ילדים קטינים שנולדו להם בשנים שהתגוררו בחו"ל, אולם לילדים אלה אין כל מעמד בישראל בזמן שבקשת הוריהם להשבת מעמד נבחנת. מתוך כך, ביום 23.7.2018, פנה המוקד למשרד הפנים, בבקשה כי יוסדר מעמדם של קטינים אלה באופן שיגן על זכותם לבריאות ולחינוך כל עוד שבקשת ההורים מצויה בבחינה. במכתב הודגש, כי עד כה נאלץ המוקד לפנות לערכאות על מנת להסדיר את מעמדם של קטינים במצב זה, וכי בכל המקרים בהם עשה כן, הסכים משרד הפנים להעניק אשרה זמנית לקטינים עד לסיום ההליך להשבת מעמד הוריהם.

במכתבו מבקש המוקד, למעשה, כי נסיבות חייהם הטבעיות של תושביה הילידים של ירושלים המזרחית יילקחו בחשבון בעת שנבחנות בקשותיהם להשבת מעמד שפקע. זאת, על מנת שהללו יוכלו לשוב לעירם יחד עם ילדיהם, מבלי שייפגעו זכויותיהם הבסיסיות של הילדים לחינוך ולבריאות.