ביום 23.11.2020
הגיש המוקד תגובה במסגרת עתירתו לבג"ץ לביטולה של ההחמרה הקיצונית בנהלי "מרחב התפר", אשר בהתאם להם מיישם הצבא את "משטר ההיתרים" הדרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק. בתגובתו, חזר המוקד על דרישתו לביטול העילה לאי מתן היתר חקלאי בגין "חלקה מזערית", שכביכול אינה מצריכה עיבוד. עילה זו ראשיתה בשנת 2017, ובה משתמש הצבא בעיקר כדי לפגוע בזכותם של חקלאים לגשת אל אדמותיהם דווקא במקרים בהם מדובר בחלקות גדולות בבעלות המשפחה הנרחבת. מאז החמרה זו, רבים מהחקלאים אינם מקבלים היתרים כלל או שהם מקבלים היתרים קצרי טווח בלבד, "לצרכים אישיים".
המוקד חזר והדגיש בתגובתו כי הצידוק המשפטי היחידי לקיומו של משטר היתרים ב"מרחב התפר" הינו ביטחוני, וכי המציאות הביטחונית של ישראל כיום הינה טובה לאין ערוך מזו ששררה בתקופת הפיגועים ההמוניים, עליה התבסס בג"ץ כאשר אישר את קיומו של "מרחב התפר". משכך, כתב המוקד, אין כל צידוק להחמרות ו"אין כל סיבה לשינוי הכלל שנקבע בפסיקה, כי בעלי הזיקה למרחב התפר זכאים להיכנס למרחב התפר, בהיעדר מניעה ביטחונית". עוד טען המוקד, כי בהודעתה המעדכנת מיום 26.10.2020, מסרה המדינה נתונים שחלקם אינם עומדים ב
דרישתו הנוקבת של בית המשפט, וחלקם מאששים דווקא את עמדת המוקד בדבר ירידה תלולה במספר ההיתרים הניתנים לחקלאים בהשוואה למספרם בראשית כינונו של משטר ההיתרים, בניגוד לטענת המדינה בדבר עלייה.
נראה כי בג"ץ מצא טעם בטענות המוקד. ביום 10.12.2020
הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום "מדוע לא יבוטל סעיף 14(א)(7) לקפ"ק מרחב התפר [שעניינו "חלקה מזערית"]... ו/או יוחלף בהסדר אחר הנותן מענה לבעלי זכויות משותפים בחלקות".
יצוין כי במסגרת הודעתה המעדכנת, המדינה מסרה כי
בכוונתה לבטל בקרוב את "היתר הכרטיסיה", אשר מגביל את גישתם ל"מרחב התפר" של רוב המחזיקים בהיתר חקלאי ל-40 יום בשנה בלבד, ואשר ביטולו נדרש אף הוא בעתירת המוקד.
