ללא שהתקיים כל דיון עקרוני או פרטני בבית המשפט: ישראל גירשה לראשונה תושב ירושלים המזרחית בעילה של הפרת אמונים למדינה

במרץ 2018 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הכניסה לישראל (סעיף 11א) המסמיך את שר הפנים לשלול מעמד קבע של פלסטינים מירושלים המזרחית בנימוק של הפרת אמונים ובכך להביא לגירושם מעיר הולדתם הכבושה והמסופחת. בספטמבר 2019 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בשמם של מספר תושבים שתושבותם נשללה מכוח החוק. בעתירות נכללה דרישה לבטל תיקון זה. אולם, המוקד נאלץ למשוך את העתירות מאחר שבית המשפט ביקש להכריע קודם לכן בעניין חוקתיותו של סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות המתיר שלילת אזרחות בשל "הפרת אמונים למדינה", ולא במסגרת של עתירות פרטניות. ואכן, ביום 21.7.2022 הכריע בית המשפט העליון כי אין פסול חוקתי בשלילת אזרחות ובלבד שינתן מעמד חלופי קבוע למי שבוטלה אזרחותו. בהמשך לכך, ובטרם יעתור מחדש בעניין, פנה המוקד לשרת הפנים, לכנסת, וליועצת המשפטית לממשלה בדרישה חוזרת לביטול סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל, אך טרם נענה.

עד כה גירשה ישראל מתוקף החוק המתוקן פלסטיני אחד מירושלים המזרחית, וזאת למרות מאמצי המוקד לבטל את רוע הגזירה. בנוסף, שללה ישראל מתוקף התיקון לחוק את מעמד הקבע של חמישה פלסטינים ירושלמים אחרים (כך על פי נתוני משרד הפנים שנמסרו לבקשת המוקד), ונתנה להם תחתיו "מעמד ארעי" כקבוע בתיקון לחוק, לפיו יש לתת "רישיון לישיבה בישראל" למי שנותר לאחר השלילה ללא מעמד קבע מחוץ לישראל.

הירושלמי אותו גירשה ישראל מתוקף חוק זה הוא עו"ד סאלח חמורי, פלסטיני בשנות ה-30 לחייו, אשר התגורר כל ימיו בירושלים המזרחית עד לגירושו, ואשר לו, בנוסף למעמד הישראלי שבוטל, אזרחות צרפתית מכוח לידתו לאם צרפתיה שנישאה לירושלמי וחיה מאז בעירו. בשל אזרחותו הזרה לא ניתן לחמורי מעמד ארעי בישראל תחת מעמד הקבע שנשלל. בניגוד למקרים האחרים, בהם נשלל המעמד מכאלו שעודם מרצים עונשי מאסר על ביצוע פיגועים, במקרה דנן, מדובר באדם אשר סיים לרצות את עונשו לפני למעלה מעשור ומאז לא הועמד שוב לדין. יצוין כי חמורי נשוי לאזרחית צרפת המתגוררת שם עם שני ילדיהם.

ביום 3.9.2020 התבשר חמורי לראשונה כי שר הפנים דרעי שוקל לשלול את מעמדו בעילה של הפרת אמונים. תושבותו נשללה בפועל ביום 17.10.2021 על ידי שרת הפנים שקד. ביום 17.11.2021 עתר המוקד נגד החלטת השלילה, וטען כבמקרים האחרים, כי מדובר בהחלטה מכוח חקיקה בלתי חוקתית שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מנוגדת למשפט הבינלאומי ולדין ההומניטארי, ועומדת בסתירה מוחלטת לעיקרון שלטון החוק וחובת ההגינות השלטונית. כמו כן טען המוקד כי מדובר בהחלטה המחילה על האיש דבר חקיקה למפרע. במקביל, ביקש המוקד כי יוּצא צו ביניים שימנע את הרחקתו של חמורי מישראל כל עוד מתנהל ההליך המשפטי בעניינו, אך הבקשה סורבה ביום 2.12.2021, ולא הועילה גם בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין לבית המשפט העליון.

לבקשת המדינה וחרף התנגדות המוקד, מחק בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה עצמה ביום 3.1.2022, ללא שהתקיים בה דיון. למרבה האבסורד, קבע בית המשפט בפסק דינו כי "באופן קיצוני לפנים משורת הדין, ככל שינתן פסק דינו של בית המשפט העליון [בעניין שלילת אזרחות] עד ליום 31.12.2022... אהיה נכון לשקול בקשה [לביטול המחיקה]..." (הדגשה במקור). המוקד הגיש על כך ערעור לבית המשפט העליון ביום 14.2.2022, בטענה כי מחיקת העתירה "מבלי לשמוע אף פעם את ב"כ המערער ולו לבקשה לסעד ביניים", הינה החלטה מוטה המכשירה בהינף יד את החלטתו הפסולה והרת הגורל של משרד הפנים, וחושפת אדם לסכנת גירוש מיידי מבלי שניתנה לו אפשרות ממשית לשטוח את טענותיו ולפעול להשבת מעמדו. במקביל, ביקש המוקד כי יוּצאו צו ארעי וצו ביניים, שיאסרו על המדינה לנקוט כל צעד שמטרתו הרחקתו של המערער מישראל, וזאת עד למיצוי ההליכים המשפטיים בעניינו. הבקשה לצווים זמניים נדחתה, וסמוך לכך נעצר האיש לחקירה קצרה ממנה הועבר ביום 10.3.2022 למעצר מינהלי וכך נותר כלוא במשך חודשים ארוכים, ללא משפט ועל בסיס ראיות חסויות – וזאת ככל הנראה בתנאים קשים ביותר לאחר שפתח בשביתת רעב עם עצורים מינהליים אחרים.

ביום 5.9.2022 הודיעה המדינה לבית המשפט כי יש למחוק את ערעור המוקד בעניין חמורי, נוכח מתן פסק הדין בעניין שלילת אזרחות הנזכר לעיל מיולי 2022 ונוכח מכתבו של משרד הפנים, גם הוא מיום 5.9.2022, בו ניתנה לחמורי "האפשרות להעלות טענותיך בכתב בנוגע לביטול רישיון ישיבת הקבע שלך כדי לאפשר לשרת הפנים להידרש פעם נוספת לעניינך לאור קביעותיו של בית המשפט בפסק הדין האמור". המוקד שלח ביום 14.9.2022 השלמת טיעונים למשרד הפנים, בה ציין, בין היתר, כי לא ניתן כלל לשלול מעמד מתושב קבע מאחר שלא מתקיימים התנאים השונים שנקבעו בפסק הדין. בהמשך, ביום 27.10.2022, הודיע המוקד לבית המשפט העליון על הסכמתו למחיקת הערעור ובלבד שהמדינה תתחייב שלא לנקוט צעדי אכיפה נגד חמורי עד אשר יוכרע עניינו. ואולם, ביום 29.11.2022 מחק בית המשפט העליון את הערעור מבלי להיעתר לבקשת המוקד להשהיית צעדי אכיפה.

ביום 30.11.2022, עם פקיעת הצו למעצר מינהלי, חזרה השרה על החלטתה לבטל את מעמד הקבע של חמורי, מבלי לתת לו מעמד חלופי בשל אזרחותו הצרפתית. חמורי הועבר למשמורת בבית מעצר המיועד לממתינים לגירוש. המוקד פנה ביום 5.12.2022 לשרת הפנים, וטען כי יש להתחשב "במצב המשפטי המיוחד שנוצר" במקרה דנן, שכן בג"ץ טרם דן בסוגיה העקרונית של חוקתיותו של תיקון החוק מתוקפו נשלל מעמדו של חמורי, וזאת בהתאם למתווה שקבע בית המשפט עצמו. לפיכך, דרש המוקד "לבטל, או לכל הפחות להקפיא, את ההחלטה על שלילת התושבות של מר חמורי... עד אשר התמונה המשפטית תתבהר", ראשית לגבי חוקתיותו של החוק ולאחר מכן לגבי המקרה הפרטני של חמורי. ואולם החלטת השרה נותרה בעינה.

ביום 18.12.2022 גורש חמורי לצרפת.