בג"ץ דחה עתירה כנגד שינוי שהכניס הצבא בנוהל לבירור מראש אודות מניעת יציאה לחו"ל: בית המשפט קבע שהחלטת הצבא שלא לייעל את עצמו, אלא להטיל את מחיר כשליו שלו על התושבים הפלסטינים, "אינה חורגת ממתחם הסבירות" המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
27.04.2012
בג"ץ דחה עתירה כנגד שינוי שהכניס הצבא בנוהל לבירור מראש אודות מניעת יציאה לחו"ל: בית המשפט קבע שהחלטת הצבא שלא לייעל את עצמו, אלא להטיל את מחיר כשליו שלו על התושבים הפלסטינים, "אינה חורגת ממתחם הסבירות"
בג"ץ דחה עתירה כנגד שינוי שהכניס הצבא בנוהל לבירור מראש אודות מניעת יציאה לחו"ל: בית המשפט קבע שהחלטת הצבא שלא לייעל את עצמו, אלא להטיל את מחיר כשליו שלו על התושבים הפלסטינים, "אינה חורגת ממתחם הסבירות"
ישראל מונעת מפלסטינים רבים לצאת לחו"ל, מ"טעמי ביטחון". משך שנים לא יכלו תושבי השטחים הכבושים לדעת מבעוד מועד אם בעת הגעתם למעבר הגבול בגשר אלנבי – המעבר היחיד ממנו מאפשרת ישראל לתושבי הגדה לצאת לחו"ל – יאפשרו זאת החיילים, אם לאו. רק בעקבות עתירה שהגישו המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם, הקים הצבא מנגנון, שאמור לאפשר לנוסעים לברר מבעוד מועד האם הם אכן "מנועים".
 
על פי המנגנון החדש, שאמור היה להביא לשיפור ביחס למצב הקודם, נדרשו המעוניינים בבירור מראש להגיע פיזית אל המת"קים (מינהלות התיאום והקישור) באזורי מגוריהם. בג"ץ אישר את המנגנון, בכפוף להתחייבות הצבא לתת לפונים תשובה בכתב במקום.
 
מאז גיבוש הנוהל, ביוני 2010, הגיעו אל המוקד פניות חוזרות ונשנות של אנשים, שהגיעו לגשר אלנבי בדרכם לחו"ל, מצוידים באישור מת"ק על כך שאינם מנועי יציאה, ולמרות זאת הוחזרו כלעומת שבאו על ידי החיילים בגשר, בטענה כי הם מנועי יציאה.
 
במרץ 2011, לאחר שהמוקד פנה לצבא שוב ושוב, בדרישה לבדוק את התופעה ולהפיק לקחים, ואחרי ביקורת מפורשת של בית המשפט על התנהלותו, החליט הצבא לפתור את הבעיה באמצעות גיבוש נוהל חדש לטיפול בבקשות לבירור מראש אודות מניעת יציאה. אולם שלא במפתיע, במקום לתקן את השיטה, שהוּכחה כפגומה, גילגל הצבא את מחיר מחדליו על מי שמבקשים לפעול על פי הנוהל. הנוהל החדש קובע, כי רק מי שרשום במחשבי המת"קים כמנוע יציאה יוכל לקבל תשובה במקום. כל השאר ייאלצו להגיע למת"ק פעם נוספת לצורך קבלת תשובה, בחלוף ארבעה ימי עבודה. 
 
המוקד פנה לצבא בדרישה לחזור בו מהחריגה הבוטה מההתחייבות שנתן בבג"ץ ולייעל את הנוהל, במקום "לטרטר" את הפונים. משלא נענה באופן ענייני, עתרו המוקד והאגודה לבג"ץ.
 
ביום 18.4.2012 דחה בג"ץ את העתירה, והטיל על הארגונים את תשלום ההוצאות. בית המשפט קבע, כי השינוי שאימץ הצבא בנוהל, ימנע מסירת מידע שגוי והוסיף, כי כיוון שהנוהל החדש מוסיף "רק ארבעה ימי עבודה" להליך, אשר מלכתחילה – לגירסת בית המשפט – משמש מספר מצומצם יחסית של אנשים, אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת הצבא. החלטה זו מתעלמת מכך שהשינוי מנוגד להתחייבות המדינה – שקיבלה תוקף של פסק דין – שהליך הבירור יהיה חד-שלבי.
 
בנוסף, מציינים השופטים כי יש מן ההטעיה בטענת הארגונים, לפיה הנוהל נוגע למאות אלפי אנשים, שכן הנתונים שהציגה המדינה מורים על כך שמספר המשתמשים בו עומד על 250-200 איש בשנה. באמירה זו מתעלמים השופטים מכך שהנוהל נועד במפורש לשרת את כל מאות אלפי תושבי הגדה המבקשים לצאת לחו"ל ואשר אין להם כל דרך אחרת לדעת מראש האם הם מנועי יציאה. מיעוט המשתמשים בו מהווה לכל היותר תעודת עניות לנוהל המסורבל והבלתי נגיש.
 
נראה שבמקרה זה קיבל הצבא אישור לנקוט בדרך הקלה מבחינתו, אך הפוגענית מבחינת זכויות אדם – לשנות את הנוהל בצורה הנוחה לו, על חשבון זמנם של תושבי השטחים.

הדפסה הדפסה
שיתוף
ישראל מונעת מפלסטינים רבים לצאת לחו"ל, מ"טעמי ביטחון". משך שנים לא יכלו תושבי השטחים הכבושים לדעת מבעוד מועד אם בעת הגעתם למעבר הגבול בגשר אלנבי – המעבר היחיד ממנו מאפשרת ישראל לתושבי הגדה לצאת לחו"ל – יאפשרו זאת החיילים, אם לאו. רק בעקבות עתירה שהגישו המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם, הקים הצבא מנגנון, שאמור לאפשר לנוסעים לברר מבעוד מועד האם הם אכן "מנועים".
 
על פי המנגנון החדש, שאמור היה להביא לשיפור ביחס למצב הקודם, נדרשו המעוניינים בבירור מראש להגיע פיזית אל המת"קים (מינהלות התיאום והקישור) באזורי מגוריהם. בג"ץ אישר את המנגנון, בכפוף להתחייבות הצבא לתת לפונים תשובה בכתב במקום.
 
מאז גיבוש הנוהל, ביוני 2010, הגיעו אל המוקד פניות חוזרות ונשנות של אנשים, שהגיעו לגשר אלנבי בדרכם לחו"ל, מצוידים באישור מת"ק על כך שאינם מנועי יציאה, ולמרות זאת הוחזרו כלעומת שבאו על ידי החיילים בגשר, בטענה כי הם מנועי יציאה.
 
במרץ 2011, לאחר שהמוקד פנה לצבא שוב ושוב, בדרישה לבדוק את התופעה ולהפיק לקחים, ואחרי ביקורת מפורשת של בית המשפט על התנהלותו, החליט הצבא לפתור את הבעיה באמצעות גיבוש נוהל חדש לטיפול בבקשות לבירור מראש אודות מניעת יציאה. אולם שלא במפתיע, במקום לתקן את השיטה, שהוּכחה כפגומה, גילגל הצבא את מחיר מחדליו על מי שמבקשים לפעול על פי הנוהל. הנוהל החדש קובע, כי רק מי שרשום במחשבי המת"קים כמנוע יציאה יוכל לקבל תשובה במקום. כל השאר ייאלצו להגיע למת"ק פעם נוספת לצורך קבלת תשובה, בחלוף ארבעה ימי עבודה. 
 
המוקד פנה לצבא בדרישה לחזור בו מהחריגה הבוטה מההתחייבות שנתן בבג"ץ ולייעל את הנוהל, במקום "לטרטר" את הפונים. משלא נענה באופן ענייני, עתרו המוקד והאגודה לבג"ץ.
 
ביום 18.4.2012 דחה בג"ץ את העתירה, והטיל על הארגונים את תשלום ההוצאות. בית המשפט קבע, כי השינוי שאימץ הצבא בנוהל, ימנע מסירת מידע שגוי והוסיף, כי כיוון שהנוהל החדש מוסיף "רק ארבעה ימי עבודה" להליך, אשר מלכתחילה – לגירסת בית המשפט – משמש מספר מצומצם יחסית של אנשים, אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת הצבא. החלטה זו מתעלמת מכך שהשינוי מנוגד להתחייבות המדינה – שקיבלה תוקף של פסק דין – שהליך הבירור יהיה חד-שלבי.
 
בנוסף, מציינים השופטים כי יש מן ההטעיה בטענת הארגונים, לפיה הנוהל נוגע למאות אלפי אנשים, שכן הנתונים שהציגה המדינה מורים על כך שמספר המשתמשים בו עומד על 250-200 איש בשנה. באמירה זו מתעלמים השופטים מכך שהנוהל נועד במפורש לשרת את כל מאות אלפי תושבי הגדה המבקשים לצאת לחו"ל ואשר אין להם כל דרך אחרת לדעת מראש האם הם מנועי יציאה. מיעוט המשתמשים בו מהווה לכל היותר תעודת עניות לנוהל המסורבל והבלתי נגיש.
 
נראה שבמקרה זה קיבל הצבא אישור לנקוט בדרך הקלה מבחינתו, אך הפוגענית מבחינת זכויות אדם – לשנות את הנוהל בצורה הנוחה לו, על חשבון זמנם של תושבי השטחים.

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות