הצבא למוקד להגנת הפרט: טענותיכם לגבי "קפ"ק מרחב התפר" החדש "קטנוניות" ו"ממוחזרות"

החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. הנהלים הנוגעים לכניסתם של פלסטינים ל"מרחב התפר" מפורטים במסמך צבאי בן עשרות עמודים, עמוסים כללים וטבלאות, המתעדכן מעת לעת ומכונה "קפ"ק (קובץ פקודות קבע) מרחב התפר". הוראות הקפ"ק מכפיפות את חייהם של אלפי פלסטינים למנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מהי "זיקה לקרקע" שנמצאת ב"מרחב התפר", מהי מכסת העובדים המותרת בכל חלקה חקלאית, מהו משך הזמן הסביר למתן היתר, מתי ההיתר יינתן, וכדומה.

ביום 9.3.2017 פרסם הצבא נוסח חדש, חמישי במספר, של הקפ"ק. נוסח חדש זה ממשיך במגמה השלילית של קודמו ומצמצם עוד את זכויותיהם המוגבלות ממילא של פלסטינים לעבוד ולנוע בשטחי "מרחב התפר" ולעבד את הקרקעות החקלאיות שבבעלותם. זאת, חרף התחייבות המדינה בבג"ץ, להפחית ככל הניתן את הפגיעה בפלסטינים שניזוקו מהקמת החומה, ותוך התעלמות מפנייתו של המוקד להגנת הפרט למינהל האזרחי מיום 4.1.2017, אשר כללה רשימה מפורטת של השגות על נוסח הקפ"ק הקודם ודרישה לשנות את המדיניות הפוגענית הקבועה בו.

בעקבות פרסום הקפ"ק החדש שב המוקד ופנה למינהל האזרחי ביום 13.6.2017, בדרישה לבחון מחדש את ההוראות הקבועות בו ולערוך שינויים בהתאם לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית. המוקד הדגיש, כי המנגנון הבירוקרטי הסבוך שהצבא כונן, כביכול במטרה להסדיר את הגישה לאדמות הכלואות ב"מרחב התפר", גורם בפועל לירידה דרסטית בהיקף עיבודן של הקרקעות החקלאיות ומסב פגיעה כלכלית קשה לחקלאים ולבעלי העסקים במקום. התוצאה היא נזק בלתי הפיך למנהגים ומרקם חיים שהתקיימו באזור משך דורות.

במענה שהתקבל ביום 16.7.2017 מתעלם קצין פניות הציבור במינהל האזרחי מטענותיו העקרוניות של המוקד, תולה את השינויים לרעה שהוכנסו בקפ"ק ב"נסיבות ביטחוניות" ובחלק מהמקרים אף מציג אותם כ"שיפור השירות הניתן לתושבים". כך, למשל, באשר לרעיית צאן ב"מרחב התפר", לגביה נקבעו הוראות המגבילות את שטח המרעה לחלקת האדמה הספציפית של בעל המרעה, נטען כי "לצד השמירה על המסורת והתרבות באו הנהלים לשמר גם את הזכויות בעניין הקניין הפרטי של אחרים".

במענה נוסף שהתקבל באותו יום, המתייחס לפנייה ששלח המוקד קודם לפרסום הקפ"ק, טען קצין פניות הציבור כי "סגנון הכתיבה ותוכנה של הפנייה קטנוני" ואף האשים את המוקד ב"מיחזור טענות". בשתי התשובות נזכר, כי גרסה מתורגמת לערבית של הקפ"ק פורסמה באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים – זאת, לאחר שנים של התעלמות מדרישתו של המוקד בעניין.