ביום 21.1.2016 שלל שר הפנים את מעמד הקבע בישראל מארבעה צעירים תושבי ירושלים המזרחית שהואשמו במעורבות בפיגועים, בעילה של "הפרת אמונים למדינת ישראל". שלושה מהם הינם תושבי צור באהר, שהורשעו בהמשך בהריגה, וזאת במסגרת יידוי אבנים בו נטלו חלק ביום 13.9.2015, עת היו בני 19-18, ואשר כתוצאה ממנו נהרג אזרח ישראלי. הרביעי, תושב שכונת ג'בל מוכבר, הורשע בביצוע פיגוע ביום 13.10.2015 בקו אוטובוס 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים, בו קיפחו את חייהם שלושה אזרחים ישראלים.
עתירות המוקד נגד שלילת מעמדם
נמחקו בעקבות החלטת בג"ץ בעתירה עקרונית בנושא (
בג"ץ 7803/06), בה נקבע כי אין לשר סמכות לשלול מעמד קבע בנימוק של הפרת אמונים, אך הותר למדינה לפעול לחקיקת חוק שיאפשר זאת. המחוקק אץ לפעול בנושא, וביום 7.3.2018 התקבל בכנסת
תיקון לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (סעיף 11א). על פי התנאים הקבועים בו, רשאי שר הפנים לשלול את תעודות הזהות של פלסטינים מירושלים המזרחית ואף
להביא לגירושם מעיר הולדתם – חרף היותם תושבים מוגנים מתוקף המשפט ההומניטארי הבינלאומי, אשר חובת אמונים למדינה אשר כפתה עליהם סיפוח אינה יכולה לחול עליהם.
כשבועיים לאחר מכן, ביום 19.3.2018,
שלח שר הפנים הודעות למוקד בדבר הכוונה לשלול את מעמדם של הארבעה מכוח התיקון החדש לחוק.
במסגרת
טיעוניו בכתב מיום 8.4.2018 נגד הודעות השר, גרס המוקד כי הודעות אלו פסולות מכל וכל, שכן תיקון החוק מתוקפו הוּצאו עומד בסתירה מוחלטת לחובותיה של ישראל לפי הוראות המשפט הבינלאומי, לרבות הדין ההומניטארי הבינלאומי – וביתר שאת שעה שמדובר באלו המשתייכים לאוכלוסייתה הילידית, המוגנת, של ירושלים המזרחית.
עוד טען המוקד, כי תיקון החוק בלי חוקתי ואינו עומד בתנאי פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – לפיה
על החוק להלום את ערכיה של מדינת ישראל, להיות בעל תכלית ראויה, ושהפגיעה הטמונה בו תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. המוקד הוסיף, כי בידי רשויות המדינה עומדים אמצעי אכיפה חמורים ושונים בהם ניתן לנקוט נגד כל אדם הפוגע בביטחון. ואכן, במקרים האמורים, מדובר באנשים המרצים כעת עונשי מאסר ממושכים – הגמול המוסכם בחברה על מעשים שלא ייעשו. משכך, יהיה זה מעשה בלתי סביר ובלתי מידתי בעליל לנקוט בצעד הקיצוני והדרקוני של שלילת מעמד.
זאת ועוד. שלילת מעמד קבע היא מעשה הפוגע אנושות בזכויות יסוד רבות, ובכללן הזכות לכבוד, הזכות לבריאות, הזכות לקיום בכבוד והזכות לקניין,
זכויות המובטחות לכל אדם, ואף למי שחטא באופן הקשה ביותר. "
ההבטחה למימושן של זכויות אלו", כתב המוקד, "
פגה עם שלילת רישיון הקבע של אדם בארץ מולדת אבותיו,
אף אם יומר רישיון זה ברישיון ישיבה מדרג נמוך יותר". בהקשר זה יש לציין, כי שניים מבין ארבעת הירושלמים צפויים להיוותר ללא מעמד אזרחי בעולם, ומשכך על פי תיקון החוק, הם אמורים לקבל רישיון שהייה פחוּת כלשהו, שאינו מקנה את הזכויות הנלוות למעמד קבע.
המוקד הוסיף, כי "הפרת האמונים", כפי שהיא מופיעה כיום בחוק הכניסה לישראל, מוגדרת באופן ערטילאי מבלי שקיימות בעניינה אמות מידה ברורות, ומאפשרת, הלכה למעשה, לפעול באופן שרירותי לשלילת רישיונות לישיבת קבע. זאת ועוד. המוקד טען כי מדובר בהודעות המבקשות להחיל, ברמה הפרטנית, חקיקה באופן רטרואקטיבי, שכן הן מבוססות על תיקון חוק שנחקק זה עתה, ועילתן מעשים שבוצעו למעלה משנתיים קודם לכן. דבר זה נוגד בעליל את שיטת המשפט הישראלית, על פיה, ככלל, על דבר חקיקה לחול ממועד חקיקתו ואילך. האמור לעיל מחדד את הבעייתיות בתיקון חוק מעין זה, אשר ניתן להפעילו באופן שרירותי, ללא בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.
