החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר".

ביום 27.6.2017 פנה המוקד לצבא בבקשה על פי חוק חופש המידע לעניין התרת כניסתם של פלסטינים ל"מרחב התפר" משנת 2014 ואילך. בין היתר, ביקש המוקד נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו להיתרי כניסה ל"מרחב התפר", מספר ההיתרים שהונפקו, ומספר הסירובים. כל אלה בחלוקה לסוגי ההיתרים אותם קבע הצבא – היתר חקלאי (עבור בעלי הקרקע הרשומים); תעסוקה חקלאית (עבור מי שמסייעים בעיבוד הקרקע, לרבות בני משפחתם של בעלי הקרקע); צרכים אישיים; מסחר; ותעסוקה מסחרית.

בהיעדר מענה ענייני לבקשת המידע בחלוף הזמן הקבוע בחוק למתן תשובה, עתר המוקד ביום 17.4.2018 לבג"ץ להורות לצבא לענות לבקשתו. רק כחמישה חודשים לאחר מכן, ביום 26.11.2018, התקבלה תשובה חלקית מטעם הצבא.

בתשובתו מסר הצבא פירוט אודות הבקשות וגורלן בשנים 2018-2014 (לרבות פילוחים על פי עילות הסירוב המוזנות במערכת הממוחשבת). הנתונים ממחישים את הפגיעה הקשה בעצם בניית חומת ההפרדה. עשרות אלפי פלסטינים מגישים בקשות להיתרים לצרכי חקלאות, מסחר וצרכים אחרים. מהנתונים עולה תמונה מדאיגה על עלייה ניכרת במספר הסירובים לבקשות להיתרי כניסה למטרות חקלאות: בשנת 2014 דחה הצבא כ-24% מהבקשות להיתר חקלאי וכ-30% מהבקשות להיתר תעסוקה חקלאית. בשנת 2016 נדחו כ-54% וכ-27% מבקשות אלו (בהתאמה). ואילו בשנת 2018 (נכון למועד המענה), הצבא דחה כ-72%(!) מהבקשות להיתר חקלאי וכ-50% מהבקשות להיתר תעסוקה חקלאית. נתונים אלו מאששים את עמדת המוקד כי בניגוד לפסיקת בג"ץ, המכירה בזכותם של התושבים לעבד את קרקעותיהם, יחד עם משפחותיהם ועובדיהם, הצבא פועל בשיטתיות כדי לגזול זכות בסיסית זו, לצמצם את כניסתם של חקלאים פלסטינים ל"מרחב התפר", ולהביא בהדרגה לנישולם מהקרקעות.

זאת ועוד. על אף שישראל מצדיקה את קיומם של "מרחב התפר" ומשטר ההיתרים המונהג בו בצורך ביטחוני, לאורך השנים אחוז הסירובים מחמת עילה ביטחונית ("מנוע שב"כ") אינו עולה על 6% מכלל הסירובים לבקשות להיתר חקלאי, ולרוב עומד על פחות מ-2%. רובן המכריע של הבקשות נדחה מתוקף טיעונים ביורוקרטיים כאלה ואחרים, בראשם העילה בדבר "אי עמידה בקריטריונים". אחוז הסירובים להיתר חקלאי בעילה זו הגיע בשנת 2018 לשיא חסר תקדים, כאשר 83%(!) מהבקשות למתן היתר זה נדחו בטענה של "אי עמידה בקריטריונים". נתון זה עולה בקנה אחד עם ההחמרה במדיניות הצבא, שהחל לא מכבר לדחות בקשות רבות של חקלאים בנימוק השרירותי לפיו החלקות אליהן הן מתייחסות "מזעריות" מכדי להצריך עיבוד!

שנה/סוג היתר	סך בקשות	אושרו	סורבו	אחוז סירוב (לערך)	סירוב בטחוני (לערך)
2014
חקלאי	4,288	3,221	1,050	24%	אין נתון
תעסוקה חקלאית	24,244	17,053	7,155	30%	אין נתון
2015
חקלאי	4,374	2,661	1,615	37%	1%
תעסוקה חקלאית	20,765	14,185	6,365	31%	1%
2016
חקלאי	9,687	4,311	5,217	54%	0%
תעסוקה חקלאית	19,521	13,770	5,285	27%	6%
2017
חקלאי	5,460	2,389	2,940	54%	3%
תעסוקה חקלאית	14,587	9,900	4,166	29%	5%
2018 (עד 25.11)
חקלאי	7,187	1,876	5,184	72%	1%
תעסוקה חקלאית	2,959	1,447	1,475	50%	2%