המוקד להגנת הפרט - המוקד בפנייה עקרונית לצבא: זכותם של ישראלים לחיי משפחה תקינים עם הוריהם תושבי רצועת עזה אינה פגה עם הגיעם לגיל 18 ויש לאפשר להם לבקרם באופן סדיר ברצועה
חזרה לעמוד הקודם
14.03.2021

המוקד בפנייה עקרונית לצבא: זכותם של ישראלים לחיי משפחה תקינים עם הוריהם תושבי רצועת עזה אינה פגה עם הגיעם לגיל 18 ויש לאפשר להם לבקרם באופן סדיר ברצועה

מזה שנים שישראל מגבילה את יכולתם של תושביה ואזרחיה שאחד מהוריהם הינו תושב רצועת עזה (על פי רוב האב), לבקרו ברצועה. הביקורים מתקיימים בכפוף לנוהל "משפחות חצויות", כפי שהוא מכונה על ידי הצבא, אשר חל על ילדי משפחות כל עוד לא הגיעו לגיל 18. מרגע הגיעם לבגרות, אוסרת ישראל על ילדי משפחות "חצויות" שכאלה להיכנס לעזה, אלא בנסיבות הומניטאריות חריגות, המסתכמות על פי רוב במקרים של מחלה קשה או פטירה של האב. למותר לציין כי האבות עצמם אינם רשאים לגור בישראל עם משפחותיהם הישראליות, ואף לא לבקרן, בשל מגבלות חוק האזרחות והכניסה לישראל, והאיסור הגורף על הליכי איחוד משפחות עם תושבי הרצועה. כתוצאה מכך ובדרך שגרה, פוגעת ישראל אנושות בזכות היסוד לחיי משפחה של ישראלים רבים, הנאלצים להיקרע מעל אביהם בפתח חייהם הבוגרים.

לאחרונה נאלץ המוקד לעתור לבג"ץ בשמם של מספר צעירים, בדרישה שיוּתר להם לקיים ביקור שגרתי אחרון אצל ההורה העזתי. זאת לאחר שהצבא סירב לבקשותיהם לקיים ביקור פרידה, תוך התעלמות מהנסיבות, ובייחוד מהגבלות התנועה שהוטלו בשל מגפת הקורונה, ותוך התעקשות ערלת לב כי כניסה לצורך ביקור מותרת רק עד גיל 18 ולא רגע לאחר מכן. הפנייה לבג"ץ במקרים פרטניים אלה – וכן במקרים אחרים שנוגעים למשפחות "חצויות" – אינה תמיד נושאת פרי, ואינה מספקת פיתרון של ממש למימוש זכותם לחיי משפחה של מאות בני המשפחה שמצויים במצב זה.

משכך, ביום 11.2.2021 פנה המוקד אל הצבא בדרישה עקרונית לאפשר לישראלים בגירים שהוריהם חיים בעזה לבקרם שם דרך שגרה, ולא רק בנסיבות הומניטאריות חריגות. במכתב, ביקש המוקד כי נוהל "משפחות חצויות" ישונה כך שילדים בגירים במשפחות אלה יוכלו להיכנס לרצועת עזה ולשהות בה לצורך התאחדות עם ההורה העזתי באותה מתכונת הקיימת לגבי בני זוג וילדים קטינים של משפחות אלה – היתרים מתחדשים שתוקפם עד שישה חודשים.

בפנייה הובהר, כי הפגיעה הקשה ביותר הנגרמת מהנוהל במתכונתו הנוכחית הינה באותם ילדים ישראלים שמרכז חייהם נמצא ברצועת עזה. זאת משום שבמצב הקיים, הגעתם לבגירות משמעותה גירושם הכפוי מביתם, ממשפחתם הגרעינית ומסביבתם החברתית שבעזה – דהיינו, מכל עולמם המוכר. המדובר בגזירה שעלולה לשבש לחלוטין את מהלך חייהם (ובייחוד כאשר מדובר ברווקות צעירות). המוקד הבהיר, כי הזכות לחיי משפחה נפגעת באופן חמור גם בנוגע לילדים שמרכז חייהם נמצא בישראל. המוקד הזכיר במכתבו, כי "אחד המפתחות הכי חשובים להמשך התפתחותם והתבגרותם כמבוגרים עצמאיים, הלוא היא הנוכחות הפיזית והקבועה של ההורה שלהם בחייהם". בנוסף, ציין המוקד, "ילד בגיר לא יכול באמת לכבד את אביו או אמו באופן ראוי, לתמוך בהם ולדאוג להם כפי שהם עשו לו בילדותו, אם אינו יכול להתייצב לצדם הן בשעת שמחה, הן בשעה קשה, והן בכל שעה רגילה שביניהן".