ביום 5.10.2006 עתרו המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם לבג"ץ בשל פגיעות קשות ושרירותיות בזכויות האדם של רבבות מתושבי השטחים הכבושים, שהוגדרו ונרשמו כ"מנועים ביטחוניים" או כ"מנועי שב"כ". רישומם ככאלה נעשה ללא הליך החלטה ראוי, ללא תשתית עובדתית ברורה וללא קיום זכות טיעון.
תושבי השטחים, שהוכנסו על ידי המדינה לרשימה שחורה זו של "מנועים", צפויים לפגיעות שונות בחופש התנועה שלהם בתוך השטחים וביציאה מהם, ובכלל זה דחייה על הסף של בקשות לקבל היתרי כניסה לאדמותיהם שנותרו מצדה האחר של חומת ההפרדה, או לישראל, ומניעת יציאתם לחו"ל.
כך, למשל, עלול תושב שסומן כ"מנוע שב"כ", להיות מוחזר כלעומת שבא בדרכו לחו"ל, בלא כל התראה מראש, ובלא כל התחשבות בצורך העומד ביסוד הנסיעה, גם אם מדובר בליווי קרוב משפחה הזקוק לטיפול רפואי, בטיפול רפואי חיוני לו עצמו, בנסיעה לצורך אירוסין או חתונה, השלמת לימודים, וכיו"ב. כך גם נידחו בקשותיהם של חולים לקבל היתרי כניסה לישראל לשם קבלת טיפול רפואי חיוני. בחלק מן המקרים, ניתנים ההיתרים בסופו של דבר, ואולם זאת רק לאחר התערבותם של ארגוני זכויות אדם או עורכי דין פרטיים ולאחר שהטיפול הרפואי הנחוץ התעכב, לעיתים חודשים ארוכים.
לפי הנתונים שבידי העותרים, למעלה מ-70% מהחלטות המדינה שגררו עתירה לבג"ץ בחמש השנים האחרונות התבטלו, והגבלות תנועה שהוטלו הוסרו בסופו של דבר, בעקבות אותן עתירות. המניעה מוסרת במקרים רבים אלה אף בטרם הספיק בית המשפט לדון בעתירות, דבר המעיד על הכשל המוחלט ועל השרירותיות בהליך קבלת ההחלטות בדבר מניעות שב"כ. כשל מערכתי זה, נאמר בעתירה, ידוע לרשויות הביטחון זה מכבר. כן ידועות להן השלכותיו הקשות, שמשמעותן פגיעות חריפות, בלתי מוצדקות, בזכויות אדם מוגנות של רבבות בני-אדם. למרות זאת, לא מצאו עד כה גורמי הביטחון לנכון לפעול לתיקון הליקויים הבסיסיים בתחום זה.
בנוסף לפגמים המנויים לעיל, הקיימים בהליך הסיווג של תושבים כ"מנועים", קיימים פגמים נוספים, ובהם הימנעות הרשויות מלקצוב בזמן את תוקף הסיווג או לפחות לקיים בדיקה תקופתית שלו. כמו כן – לא פעם נעשה שימוש פסול בהטלת "מניעה" על אנשים רק בכדי להפעיל עליהם לחץ לשתף פעולה עם רשויות הביטחון או כאמצעי להענישם על סירובם לשתף פעולה. ואכן, רבים אשר נפגשו עם נציגי השב"כ סיפרו, כי החוקרים עמם נפגשו התנו את יציאתם לחו"ל או מתן היתר התנועה המבוקש בהסכמתם לשרת כמשתפי פעולה עם השב"כ או למסור מידע. לעתים נאמרה התניה זו במפורש, ולעתים באמירות כגון "עזור לנו אתה, ואנחנו נעזור לך להיפגש עם רעייתך וילדיך שבירדן".
בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה בתוך 60 ימים.
לצפייה בעתירה 
