ביום 5.7.2012 פנה המוקד לראש הממשלה, לשר הפנים וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את
החלטת הממשלה האוסרת באופן גורף על הליכי איחוד משפחות (אחמ"ש) של ישראלים עם תושבי רצועת עזה. החלטת הממשלה מתבססת על
סעיף 3ד (הסעיף הביטחוני) ל
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הקובע כי שר הפנים רשאי לסרב לבקשה לאיחוד משפחות של ישראלי עם תושב השטחים בגין סיכון ביטחוני המתעורר לגבי הזר. בעת שהתקבלה החלטת הממשלה, התנהלו בבית המשפט ארבע
עתירות נגד חוק האזרחות – ביניהן ע
תירת המוקד להגנת הפרט. בתחילת 2012
דחה בג"ץ את העתירות בקובעו, כי גם אם החוק פוגע בזכויות חוקתיות, וביניהן הזכות לשוויון ולחיי משפחה, הפגיעה הינה מידתית ועל כן החוק הינו חוקתי ואין לבטלו.
לאחר ההכשר המביש שהעניק בג"ץ לחוק האזרחות,
פנה המוקד לראש הממשלה בטענה כי החלטת הממשלה אינה עומדת בעקרונות יסוד חוקתיים וחורגת באופן קיצוני מהוראות חוק האזרחות. המוקד ציין, כי למרות שעל פי לשון החוק ופסיקת בג"ץ
רשאי שר הפנים לדחות בקשת אחמ"ש של
אדם ספציפי, בהתבסס על שיקולי ביטחון, הרי החלטת הממשלה
מנחה את שר הפנים –
באופן גורף – שלא לאשר איחוד משפחות עם תושבי עזה, וזאת מבלי שהועלתה כל טענה ביטחונית קונקרטית כלפי המבקש. בכך שוללת החלטת הממשלה כל מקום לשיקול דעת של שר הפנים, תוך הרחבת הטיעון של ה"סיכון הביטחוני" והחלתו על כל אדם הרשום כתושב הרצועה –
אף אם אינו מתגורר בה כלל, אם לא התגורר בה משך זמן רב, או אף אם כף רגלו מעולם לא דרכה בה.יתר על כן, טען המוקד, החלטת הממשלה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד, ובראשן הזכות לחיי משפחה. כיוון שהזכות לחיי משפחה הינה זכות חוקתית, ניתן לפגוע בה רק
מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ורק משיקולים כבדי משקל. פגיעה כוללת וגורפת בזכות לחיי משפחה, שאינה מתבססת על סיכון הנובע מהאדם עצמו, אלא אך ורק על כתובתו, פוגעת בכל אותם אנשים שאינם מהווים סיכון ביטחוני, וודאי שאינה סבירה ואינה מידתית.
המוקד להגנת הפרט שב וקורא לביטולה המיידי של המדיניות הגורפת – אשר באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה – ולפעולה על פי ההוראות הברורות של הסעיף הביטחוני בהוראת השעה: בחינה פרטנית של כל בקשה, תוך התייחסות לחוות הדעת של גורמי הביטחון באשר למתרחש באיזור כלשהו כאל שיקול אחד בסך השיקולים אותם יש לשקול, ובראשם זכות היסוד לחיי משפחה.
