זרים הנשואים לתושבי ישראל יכולים לרכוש מעמד בישראל במסגרת
הליך מדורג לאיחוד משפחות (אחמ"ש). לפי נהלי משרד הפנים, אם אושרה בקשה לאחמ"ש, ישהה בן הזוג הזר בישראל משך 27 חודשים מתוקף היתרי שהייה זמניים (אשרת ב/1 או היתרי מת"ק), אשר אינם מקנים לבעליהם זכויות סוציאליות. בתום שלב ראשון זה, יקבל בן הזוג הזר מעמד ארעי (אשרת א/5) למשך שלוש שנים, ורק לאחריהן, ובהיעדר מניעה, יקבל מעמד קבע בישראל.
הבקשה לאיחוד משפחותביום 12.7.1994 הגישה פלסטינית תושבת ישראל בקשה לאחמ"ש עבור בעלה, תושב רמאללה. שנתיים לאחר הגשת הבקשה, ורק לאחר שהמוקד להגנת הפרט פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם את הטיפול בה, "נזכר" משרד הפנים לבקש מבני הזוג רשימה של מסמכים, נוספים על אלו שכבר הגישו, כהוכחה לכך ש"מרכז חייהם" בישראל. המוקד שלח את המסמכים המבוקשים כעבור שלושה חודשים. בספטמבר 1998, כשנתיים לאחר שהמסמכים נשלחו, השיב משרד הפנים כי הבקשה לאחמ"ש "נדחתה עוד ביום 11.9.1997 בנימוק כי לא הוכח מרכז החיים"(!). זאת למרות שבני הזוג חיים בירושלים המזרחית באופן רצוף מאז 1994, ולמרות ששלחו למשרד הפנים את המסמכים שדרש ולמרות שבני הזוג והמוקד לא קיבלו עד אז כל הודעה בדבר הסירוב.
בו ביום דרש המוקד ממשרד הפנים להמשיך לטפל בבקשת האחמ"ש, תוך הבעת תמיהה לגבי העילה לסירוב. בינואר 1999 הודיע משרד הפנים כי החליט לבחון מחדש את החלטת הסירוב, וביום 8.6.2000, שש שנים לאחר הגשתה, אישר סוף סוף את הבקשה לאחמ"ש. מאז התגורר הבעל בישראל מכוח היתרי שהייה זמניים.
הוראת השעה: חוק האזרחות והכניסה לישראלבמאי 2002 – ארבעה חודשים בלבד לפני שהבעל היה רשאי להגיש בקשה למעמד ארעי על פי ההליך המדורג – נכנסה לתוקף
החלטת ממשלה 1813, שאסרה באופן גורף על איחוד משפחות עם פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. ב-2003 עוגן האיסור ב
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), ש
אושר, עם
התיקונים שהוכנסו בו, על ידי בית המשפט. בעקבות עתירות שהגישו ארגוני זכויות אדם, כמו גם אנשים פרטיים שנפגעו מהחוק, קבע בית המשפט מספר סייגים בנוגע לחוק ותחולתו. בין היתר
קבע בית המשפט העליון – במסגרת
ערעור שהגיש המוקד נגד סירובו של משרד הפנים להעניק מעמד ארעי לפלסטיני אחר, הנמצא בהליך אחמ"ש עם תושבת ישראל – כי "ניתן יהיה לשדרג מעמדו של מבקש גם אם מעמדו לא שודרג לפני [החלטת הממשלה] וזאת אם אי השדרוג נבע מטעות או מחמת עיכוב בלתי מוצדק אשר נבע מ[משרד הפנים]".
בפסק דין אחר, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בעתירה של זוג פלסטיני נוסף, שהליך האחמ"ש שלו נקטע בגלל השתהות משרד הפנים, נקבע כי "לא יהיה זה מוצדק לזקוף את ארבעת החודשים החסרים לחובת העותרים ולמנוע מהעותרת את שדרוג המעמד, בהתחשב בעובדה כי המשיב השתהה שיהוי ניכר של למעלה מארבע שנים באישור הבקשה הראשונית לאיחוד משפחות".
בקשת השדרוגבעקבות ההתפתחויות המשפטיות הנוגעות להליכים של איחוד משפחות עם תושבי השטחים הכבושים,
פנה המוקד ביולי 2012 למשרד הפנים, בבקשה להעניק לבעל מעמד זמני בישראל. המוקד הדגיש, כי פסיקת בית המשפט מצביעה בבירור על זכאות הבעל למעמד זמני, שכן משרד הפנים התמהמה שש שנים תמימות עד שאישר את הבקשה לאחמ"ש. לולא התמהמהות זו, ראוי להדגיש, היה הבעל יכול לא רק לקבל מעמד זמני, אלא אף להשלים את מלוא השלבים של ההליך המדורג ולקבל מעמד קבע בטרם התקבלה החלטת הממשלה שהקפיאה את ההליכים לאחמ"ש.
ביום 5.9.12 הודיע משרד הפנים כי בכפוף לקיום מרכז חיים משותף בישראל, ובהיעדר מניעה ביטחונית ופלילית, ישודרג מעמדו של הבעל למעמד ארעי (א/5). 18 שנים לאחר שהבעל עבר להתגורר עם אשתו בירושלים המזרחית, הוא יקבל מעמד בישראל.
