המוקד לבג"ץ: יש לתת מעמד של קבע לתושבי השטחים הכבושים החיים בישראל כדין זה שנים, משהגיעו לעשור השישי לחייהם. בהעדר כל טיעון ביטחוני כלפיהם, אין הצדקה להמשך הפגיעה בזכויותיהם המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
13.02.2019
המוקד לבג"ץ: יש לתת מעמד של קבע לתושבי השטחים הכבושים החיים בישראל כדין זה שנים, משהגיעו לעשור השישי לחייהם. בהעדר כל טיעון ביטחוני כלפיהם, אין הצדקה להמשך הפגיעה בזכויותיהם
המוקד לבג"ץ: יש לתת מעמד של קבע לתושבי השטחים הכבושים החיים בישראל כדין זה שנים, משהגיעו לעשור השישי לחייהם. בהעדר כל טיעון ביטחוני כלפיהם, אין הצדקה להמשך הפגיעה בזכויותיהם
בסדרת עתירות לבג"ץ שהוגשו במהלך פברואר 2019, דרש המוקד את ביטולו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, בכל הנוגע לנשים וגברים תושבי השטחים החיים בישראל כדין באמצעות היתרי שהייה או מעמד ארעי בלבד, ואשר הגיעו לגילאי 50 ו-55 בהתאמה. לחלופין, דרש המוקד, כי בחוק ייקבע רף גיל עליון, שיאפשר לבני גילאים אלה להשלים את ההליכים לאיחוד משפחות בהם הם נוטלים חלק, ולקבל מעמד של קבע בישראל.

המוקד טען, כי נוכח העובדה שתכליתו המוצהרת היחידה של החוק הינה ביטחונית, ובהינתן כי גורמי הביטחון עצמם מכירים בכך שחברי הקבוצה בעניינה מוגשות העתירות אינם מציבים כל סיכון ביטחוני, אין כל צידוק להמשך החלת החוק עליהם, ויש לבטלו או לשנותו לאלתר. המשך האיסור על מתן מעמד של קבע בישראל לאלו שהגיעו לגיל מבוגר, גורמת לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם, לרבות הזכות לחיי משפחה והזכות לבריאות.

ב-14 העתירות שהגיש, נסמך המוקד, בין היתר, על פסק דינו של בג"ץ בסדרת עתירות שהגיש המוקד לצמצום תחולת החוק, בו קבעו שופטי העליון, כי יש לקיים דיון מהותי ומקיף בטרם כל הארכה של החוק, ולבחון שוב ושוב את נחיצותו הביטחונית והיקף הפגיעה לה הוא גורם. שופטי בג"ץ דחו את העתירות בעקבות החלטת שר הפנים לתת מעמד ארעי ללמעלה מאלף פלסטינים שבקשתם הוגשה בטעם נחקק החוק, וכן בעקבות הקמתה של ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים בכנסת, שתפקידה לבחון את הנתונים הרלוונטיים הנוגעים לחוק, ולהמליץ למליאת הכנסת באשר להארכת החוק ושינויו. ואולם, טוען המוקד בעתירות, הוועדה המשותפת משמשת אך כחותמת גומי: בחמש ישיבותיה בין השנים 2018-2016, לא הצליחו גורמי הביטחון להצביע על סיכון ביטחוני כלשהו העולה מאוכלוסיית המבוגרים המתגוררת בישראל, ואף הודו, כי כניסתם של פלסטינים מבוגרים מהשטחים לישראל מתאפשרת ללא כל סייג; חרף זאת, מאשרת הוועדה מדי שנה את הארכת החוק לתקופה נוספת, ללא כל שינוי במתכונתו.

המוקד חזר על עמדתו, כי מדובר בחוק פסול ובלתי חוקתי במהותו, אך ציין, כי אף לשיטת מי שסבור אחרת, ברי כי החוק אינו מידתי ואינו סביר בכל הנוגע לקבוצת האוכלוסייה בעניינה הוגשו העתירות, וכי הוא גורף מהנחוץ ופוגעני ללא כל תכלית של ממש.

המוקד הבהיר, כי עם התקדמות הגיל, הולך וגובר הצורך של כל אדם ברשת ביטחון בסיסית ועוגן סוציאלי יציב, ואילו הללו נשללים מקבוצת המבוגרים אשר עליה חל החוק – ובייחוד בנוגע לזכאות לטיפול רפואי ככל תושב המדינה, לדמי אבטלה, וכן לקצבת זקנה בבוא העת. המוקד הוסיף, כי הפגיעה בחברי קבוצה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון, שכן הם מופלים לרעה וללא כל צורך לעומת אחרים המצויים בהליכים לאיחוד משפחות, אשר אינם במקורם מן השטחים הכבושים. עוד ציין המוקד, כי הפגיעה לה גורם החוק סותרת את ערכי המדינה, לרבות אלו החקוקים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הדפסה הדפסה
שיתוף
בסדרת עתירות לבג"ץ שהוגשו במהלך פברואר 2019, דרש המוקד את ביטולו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, בכל הנוגע לנשים וגברים תושבי השטחים החיים בישראל כדין באמצעות היתרי שהייה או מעמד ארעי בלבד, ואשר הגיעו לגילאי 50 ו-55 בהתאמה. לחלופין, דרש המוקד, כי בחוק ייקבע רף גיל עליון, שיאפשר לבני גילאים אלה להשלים את ההליכים לאיחוד משפחות בהם הם נוטלים חלק, ולקבל מעמד של קבע בישראל.

המוקד טען, כי נוכח העובדה שתכליתו המוצהרת היחידה של החוק הינה ביטחונית, ובהינתן כי גורמי הביטחון עצמם מכירים בכך שחברי הקבוצה בעניינה מוגשות העתירות אינם מציבים כל סיכון ביטחוני, אין כל צידוק להמשך החלת החוק עליהם, ויש לבטלו או לשנותו לאלתר. המשך האיסור על מתן מעמד של קבע בישראל לאלו שהגיעו לגיל מבוגר, גורמת לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם, לרבות הזכות לחיי משפחה והזכות לבריאות.

ב-14 העתירות שהגיש, נסמך המוקד, בין היתר, על פסק דינו של בג"ץ בסדרת עתירות שהגיש המוקד לצמצום תחולת החוק, בו קבעו שופטי העליון, כי יש לקיים דיון מהותי ומקיף בטרם כל הארכה של החוק, ולבחון שוב ושוב את נחיצותו הביטחונית והיקף הפגיעה לה הוא גורם. שופטי בג"ץ דחו את העתירות בעקבות החלטת שר הפנים לתת מעמד ארעי ללמעלה מאלף פלסטינים שבקשתם הוגשה בטעם נחקק החוק, וכן בעקבות הקמתה של ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים בכנסת, שתפקידה לבחון את הנתונים הרלוונטיים הנוגעים לחוק, ולהמליץ למליאת הכנסת באשר להארכת החוק ושינויו. ואולם, טוען המוקד בעתירות, הוועדה המשותפת משמשת אך כחותמת גומי: בחמש ישיבותיה בין השנים 2018-2016, לא הצליחו גורמי הביטחון להצביע על סיכון ביטחוני כלשהו העולה מאוכלוסיית המבוגרים המתגוררת בישראל, ואף הודו, כי כניסתם של פלסטינים מבוגרים מהשטחים לישראל מתאפשרת ללא כל סייג; חרף זאת, מאשרת הוועדה מדי שנה את הארכת החוק לתקופה נוספת, ללא כל שינוי במתכונתו.

המוקד חזר על עמדתו, כי מדובר בחוק פסול ובלתי חוקתי במהותו, אך ציין, כי אף לשיטת מי שסבור אחרת, ברי כי החוק אינו מידתי ואינו סביר בכל הנוגע לקבוצת האוכלוסייה בעניינה הוגשו העתירות, וכי הוא גורף מהנחוץ ופוגעני ללא כל תכלית של ממש.

המוקד הבהיר, כי עם התקדמות הגיל, הולך וגובר הצורך של כל אדם ברשת ביטחון בסיסית ועוגן סוציאלי יציב, ואילו הללו נשללים מקבוצת המבוגרים אשר עליה חל החוק – ובייחוד בנוגע לזכאות לטיפול רפואי ככל תושב המדינה, לדמי אבטלה, וכן לקצבת זקנה בבוא העת. המוקד הוסיף, כי הפגיעה בחברי קבוצה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון, שכן הם מופלים לרעה וללא כל צורך לעומת אחרים המצויים בהליכים לאיחוד משפחות, אשר אינם במקורם מן השטחים הכבושים. עוד ציין המוקד, כי הפגיעה לה גורם החוק סותרת את ערכי המדינה, לרבות אלו החקוקים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות