العربية
EN
العربية
EN
ביום 15.1.2015 הגיש המוקד להגנת הפרט, בראש שורה של ארגוני זכויות אדם, בקשה לדיון נוסף, בהרכב שופטים מורחב, בעתירה העקרונית כנגד מדיניות הריסת הבתים העונשית, עתירה שבית המשפט דחה ביום 31.12.2014. הארגונים טענו, בין היתר, כי הטענות המרכזיות בעתירה – שמדובר בענישה קולקטיבית ובפגיעה ברכוש של תושבים מוּגנים, האסורות על פי המשפט הבינלאומי – לא נדונו מעולם באופן ממצה, גם לא בפסק הדין, וכי הסוגיה והשלכותיה הן חשובות וקשות מאין כמותן.
ביום 12.11.2015 דחתה השופטת נאור את הבקשה, בקובעה כי "ההליך של דיון נוסף לא נועד לדיון מחדש במה שלא נדון בפסק-הדין" ומשום כך "אינו מהווה מסגרת מתאימה לפריסתן של טענות מסוג זה". לדבריה, "בפסק הדין מוּשא הבקשה לא מצא בית המשפט לנכון לדון מחדש בהלכה בדבר הריסת בתים, בשים לב לכך שהיא אושרה בסמוך לפני כן בשני פסקי דין". עם זאת, הדגישה השופטת נאור, כי "הסוגיה של הריסת בתים מעוררת 'שאלות קשות' ואף לעתים 'דילמה מוסרית'". "יש אפוא לבחון כל עת", היא קובעת, "אם אכן – הן בכלל, הן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה – הריסת הבית היא מידתית".
החלטה זו ניתנה בד בבד עם פרסום פסק הדין בעתירות כנגד צווי ההריסה שהוציא הצבא לשישה בתי מגורים בגדה המערבית.
